צלילה אזוריים היא אחת מחוויות הצלילה העשירות והפחות מוכרות באוקיינוס האטלנטי - שילוב נדיר של הרי געש תת-ימיים, מים צלולים במיוחד ומפגשים עם כרישים כחולים, מנטות שטן ולהקות דגים פלגיים עצומות, במקום שנגיש בטיסה ישירה יחסית מאירופה. תשעת האיים הוולקניים של הארכיפלג יושבים ממש על רכס האמצע האטלנטי, ומתחת לפני המים נפרשת שרשרת של בנקים ופסגות הררים שלא הגיעו לפני הים - כל אחד עם אקולוגיה ימית משלו.

מי שמחפש בוקר סנורקלינג רגוע במפרץ געשי סגור עם ילדים, ומי שמחפש צלילה מתקדמת מול כריש פטיש בבנק תת-ימי מרוחק - שניהם ימצאו כאן את מקומם, בתנאי שמבינים מראש שמדובר בעולם צלילה אטלנטי וקריר, לא בשונית טרופית צבעונית. ההבדל הזה קובע לא מעט מהתכנון: חליפת צלילה עבה, הסמכה מתאימה, וסבלנות למזג אוויר שיכול לשנות תוכניות ליום שלם.

עולם הצלילה הוולקני של האזוריים

האיים האזוריים אינם פסגות של יבשת שקועה אלא ראשי הרים געשיים בודדים שמזדקרים מקרקעית האוקיינוס, לעיתים מעומק של אלפי מטרים. התוצאה היא נוף תת-ימי דרמטי בהרבה מרוב יעדי הצלילה באירופה: קירות בזלת תלולים, מערות לבה שקרסו לתוך הים, ולעיתים אפילו פעילות הידרותרמית שיוצרת בועות גז עולות מהקרקעית. הריכוז הזה של מבנים געולוגיים תלולים, בשילוב עם זרמים אוקייניים חזקים שנפגשים בדיוק סביב האיים, מייצר אפקט שאין הרבה מקומות שיכולים להתחרות בו - הזרמים מביאים איתם מזון, והמזון מביא איתו דגים גדולים.

מה הופך את זה לחריג באירופה

בניגוד לים התיכון או אפילו לחלק ניכר מאיי קנרי ומדיירה (Madeira) הסמוכים, המים סביב האזוריים נחשבים בין המים העשירים ביותר במגוון פלגי - דגים שחיים בעמודת המים הפתוחה ולא צמודים לשונית. זה כולל להקות טונה גדולות, ברקודות, שני סוגי מנטות (מנטת שטן אטלנטית ומנטת שד קטנה יותר), ובעונה הנכונה גם כרישים כחולים וכרישי מאקו. הארגון הבינלאומי לשימור ימי מסמן חלק ניכר מהאתרים כאזורי הגנה ימית, מה שמסביר גם למה כמות הדיג המסחרי סביב חלק מהבנקים מוגבלת.

למי זה מתאים

שני קהלים שונים לגמרי משתפים כאן את אותו יעד: צוללים מוסמכים שמחפשים אתגר אמיתי - זרמים, עומק, מפגשי פלגיים - וגולשים או חובבי סנורקלינג משפחתי שמסתפקים במפרץ געשי רדוד ורגוע. ההפרדה בין השניים ברורה כבר משלב התכנון, ורוב מפעילי הצלילה המקומיים מציעים את שני סוגי המוצרים במקביל.

אתרי הצלילה המובילים לפי אי

הצלילה באזוריים מתפרסת על פני כמה איים, וכל אחד מציע גישה שונה לעולם התת-ימי. סאו מיגל (São Miguel), האי הגדול והמאוכלס ביותר, הוא הבסיס הנוח ביותר למי שמגיע בפעם הראשונה - יש בו את מירב מרכזי הצלילה, טיסות בין-איים תכופות, ומגוון אתרים בטווח נסיעת סירה קצרה מפונטה דלגדה (Ponta Delgada).

סאו מיגל ווילה פרנקה דו קמפו

לחוף הדרומי של סאו מיגל, מול וילה פרנקה דו קמפו (Vila Franca do Campo), יושב אילת געשי עגול שנוצר ממכתש שקוע וכיום מהווה שמורת טבע ימית. זה אתר הכניסה הקלאסי לצלילה ולסנורקלינג באזוריים - מים רדודים יחסית, מוגנים מגלים, עם דגי סלעים, תמנונים ולעיתים צבי ים. אפשר לצרף לזה טיול היכרות עם צלילה מודרכת באילת ללא צורך בהסמכה קודמת.

פאיאל ופיקו - שער הכרישים

שני האיים המרכזיים, פאיאל (Faial) ופיקו (Pico), משמשים בסיס לטיולי צלילה עם כרישים בעונה החמה - בעיקר לעבר בנק קונדור (Condor Bank) הסמוך לפאיאל. מרינת הורטה (Horta) על פאיאל היא נקודת המוצא הקלאסית לסירות שיוצאות לבנקים המרוחקים.

סנטה מריה, טרסיירה והפורמיגס

סנטה מריה (Santa Maria), האי הדרומי ביותר, נמצא הכי קרוב לאיי הפורמיגס (Formigas) - שרשרת סלעים ושונית תת-ימית ששוכנת בתוך פארק ימי מוגן, ונחשבת לאחד מאתרי הצלילה העשירים ביותר בכל הארכיפלג. טרסיירה (Terceira) פחות מוכרת לצלילה אך מציעה מערות לבה ובריכות בזלת נגישות גם לסנורקלינג עצמאי.

הבנקים התת-ימיים המפורסמים - מפגש עם ענקי הים

מה שהופך את הצלילה באזוריים לחוויה שמדברים עליה בעולם הצלילה הבינלאומי הם דווקא לא האיים עצמם אלא הבנקים התת-ימיים שביניהם - פסגות הרי געש שלא הגיעו לגמרי לפני המים, ומהווים מוקדי משיכה לדגים פלגיים גדולים.

בנקו דון ז'ואאו דה קסטרו

בנק געשי פעיל שפסגתו מגיעה עד כ-13 מטרים מתחת לפני המים, עם מעיינות תרמיים תת-ימיים שיוצרים בועות גז עולות - תופעה נדירה שאפשר לצפות בה מקרוב. סביב הבנק נצפים בקביעות מנטות שטן, להקות טונה וברקודה, וגם צבי ים. הצלילה כאן דורשת ניסיון בזרמים והסמכה מתקדמת, והגישה תלויה במזג אוויר.

פרינסס אליס בנק ובנק קונדור - אזור הכרישים

פרינסס אליס (Princess Alice Bank) הוא אולי האתר המפורסם ביותר באזוריים: פסגה תת-ימית שמגיעה מעומק של יותר מ-1,000 מטר עד כ-35 מטר מתחת למים, עם ראות שיכולה להגיע ל-60 מטר בימים טובים. כאן נצפים כרישי פטיש, כרישים כחולים, מנטות, ברקודות ולעיתים אפילו מרלין שחור. בנק קונדור, מול פאיאל, משמש בעונה כאתר לצלילה עם כרישים כחולים וכרישי מאקו שמתקרבים לעיתים למרחק זרוע מהצוללים - חוויה שמופעלת על ידי מרכזי צלילה ייעודיים באי, בדרך כלל בליווי ביולוגי ימי.

איי הפורמיגס והשמורה הימית

הפורמיגס והשונית שסביבם, כ-30 ק"מ ממזרח לסנטה מריה, מוגנים כפארק ימי, ומציעים שילוב של שונית רדודה יחסית לצלילה קלה יותר לצד גישה לעומקים גדולים יותר לצוללים מנוסים. זה אחד המקומות הבודדים באזוריים שבהם אפשר לשלב ביקור אחד גם בצלילה טכנית וגם בסנורקלינג משפחתי, תלוי בצד השונית.

סנורקלינג למשפחות ולמתחילים

לא כל מי שטס לאזוריים מחפש צלילה טכנית בזרמים. חלק גדול מהמפרצים הקטנים סביב סאו מיגל וטרסיירה מתאימים לסנורקלינג נינוח, כולל למשפחות עם ילדים שמעולם לא שמו מסכה על הפנים.

אילת וילה פרנקה דו קמפו

מלבד היותו אתר צלילה, האילת מול וילה פרנקה דו קמפו הוא גם יעד הסנורקלינג המשפחתי המוביל באי - מים רדודים, מוגנים, וללא זרם משמעותי ברוב ימות השנה. סיור בסירת תחתית זכוכית עם עצירת סנורקלינג הוא הדרך הפשוטה ביותר להכיר את המקום גם למי שלא בטוח לגבי כניסה עצמאית למים.

חופי סנטה איריה וסביבת רבו דה פיישה

לחוף הצפוני של סאו מיגל, סביב רבו דה פיישה (Rabo de Peixe), נמצאים מספר מפרצים געשיים קטנים עם מים צלולים ומצוקים ירוקים מרשימים ברקע - פחות מוכרים לתיירים, ולכן גם פחות עמוסים בעונת השיא. הגישה למים דורשת לעיתים ירידה בסלעים, כך שנעלי ים חשובות לא פחות מהמסכה.

סנורקלינג בין הבנקים המתקדמים

בחלק מהאתרים המתקדמים יותר, כמו הפורמיגס, יש גם אפשרות סנורקלינג מהסירה עבור מי שלא מוסמך לצלילה אך רוצה לראות את אותם מנטות ולהקות דגים מקרוב - האופציה הזו תלויה מאוד בתנאי הים באותו יום ובמדיניות הבטיחות של המפעיל.

עונות, טמפרטורת מים ותנאי צלילה

המים סביב האזוריים קרירים משמעותית ממה שרוב הישראלים מכירים מהים האדום או מהים התיכון בקיץ, וזה שיקול מרכזי בתכנון הציוד והציפיות.

מתי הכי כדאי לצלול

עונת הצלילה הנוחה ביותר נמשכת בגדול מיולי עד אמצע אוקטובר, כשטמפרטורת המים עולה לטווח נעים יחסית של כ-21 עד 25 מעלות, והראות משתפרת בעקבות ירידה בפריחת פלנקטון. זו גם העונה שבה הסיכוי לפגוש כרישים כחולים, כרישי מאקו, מנטות ולעיתים אפילו כריש לוויתן בבנקים המרוחקים הוא הגבוה ביותר. מחוץ לחלון הזה, בין נובמבר לאפריל, המים יורדים לטווח של 15 עד 18 מעלות בערך, והים סוער יותר - צלילה עדיין אפשרית באתרים המוגנים סביב האיים, אך הגישה לבנקים המרוחקים מוגבלת מאוד.

ראות, זרמים וציוד מומלץ

ראות של 20 עד 30 מטר נחשבת שכיחה בעונה הטובה, ובבנקים כמו פרינסס אליס אפשר להגיע גם ל-60 מטר בימים חריגים. הזרמים, לעומת זאת, יכולים להיות חזקים במיוחד סביב הבנקים - זו הסיבה שרוב מפעילי הצלילה דורשים ניסיון מוכח ולא מסתפקים בהסמכת מתחילים בלבד לאתרים הללו. לגבי ציוד: חליפת 5 עד 7 מ"מ מומלצת רוב השנה, וגם בשיא הקיץ כדאי חליפה עבה משמעותית ממה שמורגלים אליו בים התיכון.

הכשרה, מרכזי צלילה והזמנה מראש

רוב הפעילות המאורגנת באזוריים עוברת דרך מרכזי צלילה מקומיים מוסמכי PADI או SSI, שממוקמים בעיקר בפונטה דלגדה שבסאו מיגל, בוילה פרנקה דו קמפו, ובמרינה של הורטה שבפאיאל.

איזו הסמכה נדרשת לאן

לאתרים המוגנים כמו אילת וילה פרנקה דו קמפו מספיקה לעיתים צלילת היכרות ללא הסמכה קודמת, בליווי מדריך צמוד. לבנקים התת-ימיים המרוחקים - דון ז'ואאו דה קסטרו, פרינסס אליס, קונדור - נדרשת בדרך כלל הסמכת Advanced Open Water ומעלה, לצד ניסיון מוכח בזרמים, מכיוון שהגישה כרוכה בנסיעת סירה ארוכה ולעיתים כניסה למים בזרם פעיל. חלק מהמפעילים מבקשים לוג ספר צלילות עדכני.

מה מספקים המפעילים ומה כדאי להביא

מרבית מרכזי הצלילה משכירים ציוד מלא כולל חליפות עבות, אך למי שרגיש לגודל חליפה מומלץ להביא חליפה אישית. חשוב לוודא מראש כיסוי ביטוח צלילה - חלק מפוליסות הנסיעות הרגילות אינן מכסות צלילה מעבר לעומק מסוים או צלילה בזרמים. הזמנה מוקדמת חשובה בעיקר בעונת הקיץ, כשמספר המקומות בסירות לבנקים המרוחקים מוגבל ומזג האוויר עלול לגרום לביטולים ודחיות שמצטברים על תור ההמתנה.

תכנון בסיס הצלילה בין האיים

האזוריים אינם יעד קומפקטי אחד אלא תשעה איים מפוזרים באוקיינוס, וזה משפיע ישירות על תכנון חופשת הצלילה.

לבחור אי בסיס אחד או כמה

למי שיש שבוע או פחות, מומלץ להתבסס על סאו מיגל בלבד ולהסתפק במגוון האתרים הזמינים ממנה - כולל טיסה יומית קצרה לסנטה מריה אם רוצים להגיע לפורמיגס. למי שיש עשרה ימים ומעלה, שילוב של סאו מיגל בתחילת הטיול ופאיאל או פיקו בהמשך מאפשר גם צלילת כרישים בבנק קונדור וגם סנורקלינג משפחתי. הטיסות הפנימיות בין האיים תדירות יחסית אך מוגבלות בכמות מושבים, ולכן כדאי להזמין מראש.

ההיבט הישראלי - הגעה ולוגיסטיקה

אין טיסה ישירה מישראל לאזוריים, כך שרוב הישראלים מתחברים דרך ליסבון או פורטו וממשיכים בטיסה פנימית פורטוגזית קצרה. זה מאפשר גם לשלב יום או יומיים בבירה לפני או אחרי - למשל ביקור במנזרז'רונימוש בבלם. מבחינת בטיחות, פורטוגל נחשבת יעד בטוח מאוד לטיילים ישראלים, והפורטוגזים בעלי האזרחות הספרדית-פורטוגזית (עבור צאצאי יהודים ספרדים) עשויים למצוא כאן זווית אישית נוספת לביקור. לגבי לינה - חלק ניכר מהאירוח באזוריים מבוסס על בתי הארחה קטנים ופוסאדות מקומיות; מי שמתכנן להמשיך למיינלנד יכול להיעזר בסקירת הפוסאדות בפורטוגל לתכנון ההמשך.

בטיחות ושמירה על הסביבה הימית

חלק גדול מאתרי הצלילה המשמעותיים באזוריים מוגנים כפארקים ימיים, עם כללים ברורים לגבי מגע עם בעלי חיים ושמירת מרחק מכרישים ומנטות. מפעילי הצלילה האחראים מקפידים על תדריכי בטיחות מפורטים לפני כל יציאה לבנק מרוחק, כולל תוכנית חירום וקשר רדיו עם החוף - שווה לוודא שהמפעיל שנבחר עומד בסטנדרט הזה לפני ההרשמה.

למי מתאימה החוויה הזו

צלילה וסנורקלינג באזוריים הם לא חוויה אחידה - הטווח בין סנורקלינג רגוע במפרץ ילדים לצלילה טכנית מול כריש פטיש רחב מאוד, וכדאי לדעת מראש לאיזה קצה שואפים.

לצוללים מוסמכים ומחפשי אתגר

מי שכבר צלל בים האדום או בקריביים ומחפש שדרוג - עולם פלגי, זרמים, ובנקים תת-ימיים - ימצא באזוריים חוויה שמעטים מקומות באירופה מציעים. יום צלילה כפול לצוללים מוסמכים באתרי החוף הדרומי של סאו מיגל הוא נקודת פתיחה טובה לפני שעולים לרמת הבנקים המרוחקים.

למשפחות, מתחילים ואוהבי טבע ימי

מי שמעדיף להישאר קרוב לחוף, בלי הסמכה ובלי זרמים חזקים, ימצא באזוריים בהחלט מספיק - מהאילת בוילה פרנקה דו קמפו ועד סירות תחתית זכוכית שמראות את החיים הימיים בלי להירטב בכלל. שילוב עם טיולי צפייה בלווייתנים ודולפינים, שגם הם מהעיסוקים הפופולריים ביותר באזוריים, הופך את הביקור לחוויה ימית שלמה גם למי שלא מתכנן לרדת מתחת לפני המים בכלל.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הסמכת צלילה מתקדמת נדרשת לרוב הבנקים התת-ימיים המרוחקים
• מים קרירים יחסית לים התיכון - חליפת 5-7 מ"מ מומלצת רוב השנה
• העונה החמה מיולי עד אמצע אוקטובר הכי טובה לכרישים, מנטות וראות גבוהה
• מזג האוויר האטלנטי הפכפך - טיולים לבנקים המרוחקים תלויים בתנאי ים ועלולים להידחות
• לא כל האיים מציעים אותם אתרי צלילה - כדאי לתכנן לפי האי שבו מתבססים
• הזמנה מראש חשובה במיוחד בעונת השיא, כשמקומות הסירה מוגבלים

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להגיע בלי הסמכת צלילה בתוקף לאתרי בנקים מתקדמים שדורשים אותה
• לתכנן יום יחיד לבנק מרוחק בלי חלון גיבוי למזג אוויר גרוע
• להקל ראש בטמפרטורת המים ולוותר על חליפה עבה מספיק
• לצפות לצלילת שונית טרופית צבעונית - זהו עולם געשי אטלנטי שונה לגמרי
• לא לבדוק שמרכז הצלילה מוסמך PADI או SSI ומקפיד על תדריכי בטיחות
• לדלג על ביטוח שמכסה צלילה בעומק ובזרמים לפני הטיסה

שאלות נפוצות

האם צריך הסמכת צלילה כדי לצלול באזוריים?

לחלק מהאתרים המוגנים, כמו האילת בוילה פרנקה דו קמפו, אפשר להתחיל גם ללא הסמכה קודמת במסגרת צלילת היכרות מודרכת. לבנקים התת-ימיים המרוחקים כמו פרינסס אליס או קונדור נדרשת בדרך כלל הסמכה מתקדמת וניסיון מוכח בזרמים.

מהי טמפרטורת המים לצלילה באזוריים?

בעונה החמה, בין יולי לאוקטובר, המים נעים סביב 21 עד 25 מעלות. בחורף הם יורדים לטווח של 15 עד 18 מעלות בערך, ולכן חליפת צלילה עבה מומלצת כמעט לאורך כל השנה.

מתי הכי כדאי לטוס לצלילה עם כרישים ומנטות?

החלון הטוב ביותר הוא מיולי עד אמצע אוקטובר, כשהמים הכי חמים והראות הכי גבוהה, וגם הסיכוי לפגוש כרישים כחולים, כרישי מאקו ומנטות בבנקים המרוחקים גבוה משמעותית.

איזה אי הכי מתאים כבסיס לצלילה?

סאו מיגל הוא הבסיס הנוח ביותר למי שמגיע לראשונה, בזכות מגוון האתרים והתשתית. מי שמעוניין בצלילת כרישים כדאי שישקול גם שהות בפאיאל או בפיקו, ומי שרוצה את הפורמיגס - נסיעה או טיסה קצרה לסנטה מריה.

אפשר לשלב סנורקלינג עם צפייה בלווייתנים ודולפינים?

כן, זהו שילוב פופולרי מאוד באזוריים - חלק מהמפעילים מציעים סיורי ים משולבים, ורוב הבסיסים הימיים באי מציעים את שתי הפעילויות בנפרד או יחד באותו יום.

האם צלילה וסנורקלינג באזוריים מתאימים למשפחות עם ילדים?

סנורקלינג במפרצים המוגנים כמו האילת בוילה פרנקה דו קמפו, וכן סיורי סירת תחתית זכוכית, מתאימים היטב למשפחות. צלילת הבנקים המרוחקים מיועדת לצוללים מנוסים ולא לילדים.