שאבש (Chaves) היא עיירת מרחצאות עתיקה בקצה הצפוני-פנימי של פורטוגל, על גדת נהר הטמגה כמה קילומטרים מהגבול הספרדי - מקום שבו גשר רומי בן כמעט אלפיים שנה, מים גיאותרמיים מהחמים באירופה ומטבח כפרי עשיר נפגשים בעיר אחת קטנה ורגועה.

הרומאים קראו לה אקוואה פלאביה והעריכו את מעיינותיה החמים; ימי הביניים הוסיפו חומות ומצודה; והמטבח המקומי - פסטל דה שאבש ופרשונטו מעושן - הפך אותה לשם דבר גם בקרב פורטוגלים. עבור ישראלים שכבר עושים את צפון פורטוגל, זו הצצה נדירה לפורטוגל גבולית וכפרית, כשעה וחצי בלבד מפורטו.

שאבש - עיירה רומית בקצה הצפון הפנימי

שאבש (Chaves) יושבת בעמק נהר הטמגה, במחוז וילה ריאל, פחות מעשרה קילומטרים מהגבול הספרדי - נקודת הקצה של חבל טרש-אוש-מונטש, "מעבר להרים" של פורטוגל. הרומאים הכירו את המקום כבר במאה הראשונה לספירה וקראו לו אקוואה פלאביה (Aquae Flaviae), "מי הפלאבים", על שם השושלת הקיסרית שהעריכה את המעיינות החמים - עדות מוקדמת לכך שהמים היו כאן הסיבה למתיישבים עוד לפני הגשר והחומות.

הגיאוגרפיה - עמק חם בין הרים

העמק שקוע ומוגן, ולכן שאבש חמה יותר מפורטו או ליסבון בקיץ, עם הבדלי טמפרטורה גדולים בין יום ללילה. סביבה כרמים, חורשות ערמונים ורכסים ירוקים, ומעבר להם ההרים הפראיים של אלטו טרש-אוש-מונטש. הליבה ההיסטורית קומפקטית - מקיפים אותה ברגל בקלות - אבל היא נשענת על מרחב כפרי שלם של כפרים גרניטיים ומעיינות.

למה "מפתחות"

Chaves פירושו בפורטוגזית "מפתחות", והשם משקף תפקיד היסטורי של שער ומעוז בגבול הצפוני. במשך דורות זו הייתה עיר חזית מול קסטיליה, ומכאן שרשרת הביצורים, החומות מהמאה ה-14 והמצודה ששולטת עד היום על פני העיר. עבור מטייל ישראלי שכבר עושה פורטו והצפון, שאבש היא הצצה לפורטוגל אחרת - כפרית, גבולית, שקטה - במרחק סביר של כשעה וחצי נסיעה.

גשר טראיאנוס - אלפיים שנה מעל נהר הטמגה

הכוכב ההיסטורי של שאבש הוא הגשר הרומי החוצה את הטמגה. בנייתו החלה בשלהי המאה הראשונה לספירה בימי הקיסר וספסיאנוס והושלמה בתחילת המאה השנייה בימי טראיאנוס - ומכאן הכינוי "גשר טראיאנוס" (Ponte de Trajano).

מה רואים על הגשר

הגשר משתרע כ-140 מטר על קשתות גרניט, וחלק מהעמודים המקוריים עדיין ניצבים במים. במרכזו שני עמודי אבן (מיליאריה) עתיקים, שסימנו בעבר מרחקים לאורך הכביש הרומי בין בראגה לאסטורגה. עד היום עוברים עליו הולכי רגל, ובקצותיו נפרשות מרפסות תצפית קטנות על הנהר ועל העיר.

למה זה מרשים

מעטים הגשרים הרומיים בעולם שעדיין נושאים חיים יומיומיים אחרי כמעט אלפיים שנה. הליכה איטית עליו, בשעת בוקר או לפני השקיעה כשהאור מלטף את הגרניט, היא אחת החוויות שנשארות משאבש. בלילה הוא מואר והשתקפותו במים מוסיפה נופך. אפשר לשלב אותו עם טיול לאורך הגנים על גדת הנהר, שמובילים אל האזור התרמלי - כך מחברים בהליכה אחת את שתי הסיבות המקוריות לקיומה של העיר: הנהר והמים החמים.

המעיינות החמים - החמים באירופה

שאבש נבנתה על מים, ואלה עדיין ליבה. המעיינות החמים כאן נחשבים למהחמים באירופה: המים פורצים מהאדמה בסביבות 73 מעלות, עשירים במינרלים ובביקרבונט, ומיוחסות להם סגולות מסורתיות לטיפול בבעיות עיכול, ראומטיזם ולחץ דם.

הבובט - טעימת מים חמים

החוויה הפשוטה והבלתי-נשכחת היא הבובט (Buvete) שבפארק התרמלי - ביתן שבו מוזגים לכוס מי מעיין חמים ישר מהמקור. הטעם מינרלי ומעושן קלות, והמים חמים באמת - חוויה קטנה שממחישה למה הרומאים התרגשו כאן. שעות הפתיחה עונתיות, כדאי לבדוק מראש.

ספא ומרחצאות מודרניים

מעל המעיין פועל מתחם טרמאס אנד ספא מודרני, שכולל את הבריכות התרמליות החיצוניות הראשונות בפורטוגל היבשתית, לצד סאונות, חדרי אדים, מקלחות חושים וטיפולי גוף. מי שמגיע לרפואה או להרפיה יכול לשלב תוכנית טיפולים של כמה ימים; מי שבא רק ליום - מספיקה כניסה לבריכות ולבובט. למי שאין רכב, סיור שמשלב את המים ואת התרבות המקומית ויוצא מפורטו זמין דרך סיור המעיינות החמים והתרבות של שאבש. מחירי כניסה וטיפולים משתנים לפי עונה - מחיר מייצג לבדיקה מול הספק.

העיר העתיקה - מצודה, כיכר ומרפסות עץ

מעל הגשר מטפסת הליבה ההיסטורית - סמטאות צרות, בתים גבוהים ומרפסות עץ צבעוניות (varandas) אופייניות לאזור, שתלויות אל הרחוב וצובעות את השדרה בפינות ציוריות.

המצודה והמוזיאון הצבאי

ממגדל המצודה (Torre de Menagem) מהמאה ה-14 נותר צריח גרניט מרובע בן ארבע קומות, ובתוכו מוזיאון צבאי קטן עם תותחים, מדים וכלי נשק. מהגג נפרש נוף יפה על הטמגה, על הליבה העתיקה ועל הגנים סביב. שעות הפתיחה מצומצמות יותר בסופי שבוע ובחורף - כדאי לבדוק מראש.

כיכר קמואש והכנסייה

כיכר קמואש (Praça de Camões) היא הלב האזרחי - סביבה בניין העירייה וכנסיית האם הגותית (Igreja Matriz). הכיכר שמרה על אופייה בלי התערבויות מודרניות. בקרבת מקום שוכן מוזיאון חבל פלאביה (Museu da Região Flaviense), עם אוסף ארכיאולוגי ואתנוגרפי מרשים - מאבני מיל רומיות ועד פסל אבן מגליתי בן אלפי שנים. ההסתובבות ללא מטרה ברחובות - מאפייה כאן, חנות פרשונטו שם - היא הדרך הנכונה לחוש את העיר.

המורשת היהודית של שאבש

לצפון הפנימי של פורטוגל יש שכבה יהודית עמוקה, ושאבש הייתה אחד ממרכזיה. עד המאה ה-15 פעלה כאן אחת הקהילות היהודיות הגדולות בממלכה, עם רובע יהודי (Judiaria) שכלל שני בתי כנסת, בית מדרש, בית חולים ומרחצאות, ומסחר ער.

מבית מדרש "בראשית" ועד האנוסים

המקורות מספרים על בית מדרש ידוע שנשא שם הקשור לספר בראשית, ועל כתב זכויות שהוענק לקהילה במאה ה-15, מעט לפני הגירוש וההמרה בכפייה. בבתים ישנים ברובע עדיין מזהים לעיתים חריצים במשקופים - סימני מזוזה - שמעידים על בעליהם היהודים לשעבר.

הזיקה הישראלית

במאה ה-20, כשאנוסים ("מרנוס") בצפון פורטוגל חידשו קשר עם היהדות, היו בשאבש ששבו בגלוי ליהדות והקימו ועד מקומי. עבור מטיילים ישראלים זו נקודת עניין נוספת: פורטוגל מעניקה אזרחות לצאצאי יהודי ספרד, ואזורים כמו טרש-אוש-מונטש ובלמונטה הם מהזירות המובהקות של הסיפור הזה. הביקור כאן מקבל ממד אישי למי שמחפש את השורשים הספרדיים, ומשתלב יפה עם מסלול מורשת רחב יותר בצפון.

המטבח - פסטל דה שאבש, פרשונטו ויין הקבור

טרש-אוש-מונטש נחשב לאחד המטבחים הכפריים העשירים בפורטוגל, ושאבש נמצאת בליבו. שני מוצרים נושאים את שמה בגאווה.

פסטל דה שאבש ופרשונטו

פסטל דה שאבש (Pastel de Chaves) הוא כיסון בצק עלים פריך במילוי בשר עגל עסיסי - מאפה עם הגנת מקור גיאוגרפי, שנמכר טרי במאפיות העיר וטוב במיוחד חם. פרשונטו דה שאבש (Presunto) הוא נקניק ירך מיובש ומעושן, מהמוערכים בפורטוגל, שמככב בצלחות טעימה עם לחם כפרי ויין מקומי. שימו לב: המוצרים הללו מבוססי חזיר ואינם כשרים - מי שמקפיד ימצא עוגן בשוק הפירות והירקות, במאפים המתוקים ובגבינות האזור.

יין הקבור מבוטיקאש

סמוך לשאבש, בכפר בוטיקאש, נולד אחד היינות המסקרנים בפורטוגל - "יין המתים" (Vinho dos Mortos). לפי הסיפור, בזמן הפלישה הצרפתית קברו התושבים את היין באדמה כדי להסתירו, וכשחשפו אותו גילו שטעמו השתבח - וכך נולדה מסורת שמדי שנה קוברת בקבוקים לחודשים ומחזירה אותם לאור בטקס מקומי. מטבח הגבול כולל גם אליירה (נקניק לחם-בשר עם שורשים בקהילה היהודית-אנוסה), מרקים כפריים ובשרים מעושנים. את הדרך בין הכפרים והכרמים עושים בנוחות עם רכב שכור, שמאפשר לעצור בכל יקב ובכל טברנה.

איך מגיעים, איפה לינה ומתי לבוא

שאבש נמצאת בצפון הפנימי, ולכן ההגעה אליה דורשת תכנון קטן - אבל היא לא רחוקה כפי שנדמה.

הגעה

הדרך הפשוטה היא ברכב מפורטו: כ-140 קילומטר, כשעה וחצי בנסיעה דרך האוטוסטרדה, או מסלול נופי יותר דרך עמק הדואורו ווילה ריאל. תחבורה ציבורית קיימת (אוטובוסים) אך דלילה ואיטית, ולכן שכירת רכב היא הפתרון המעשי - היא גם מאפשרת לחקור את הכפרים סביב. אין רכבת פעילה לשאבש.

לינה

הלינה מתחלקת בין העיר העתיקה למלונות שליד הפארק התרמלי. בין הבולטים: פורטה דה סאו פרנסישקו, מלון בתוך מבצר מהמאה ה-17 שהוכרז מונומנט לאומי, ומלונות ספא נוחים לבאי המרחצאות. השוואת מחירים וזמינות נוחה דרך חיפוש לינה בשאבש.

מתי לבוא

העונות הנעימות הן אביב עד תחילת הסתיו, כשהטמפרטורות נוחות לטיולי רגל, הגנים על הנהר פורחים והפארק התרמלי ער. הקיץ בעמק חם ויבש - נעים למרחצאות, פחות לטיולים ארוכים בצהריים - ובעונה זו יש לשים לב לאזהרות שרפות: לא נכנסים לשבילים חסומים ומצייתים להנחיות. החורף קריר ולח, אך יש קסם משלו במים החמים ביום גשום.

טרש-אוש-מונטש סביב שאבש - ולמי זה מתאים

שאבש היא בסיס מצוין לצפון הפנימי, אזור שרוב הישראלים מדלגים עליו - וזו בדיוק הסיבה שכדאי.

טיולים בסביבה

בטווח נסיעה קצר: בוטיקאש ויין הקבור; העיירה המבוצרת מונטלגרה עם מצודתה; הכפרים הגרניטיים והמפלים בשולי פארק פנדה-ז'רש; והדרך דרומה אל וילה ריאל ואל עמק הדואורו וכרמי הפורט. חובבי ארכיאולוגיה יעריכו את אתר החריטות מהתקופה הפרהיסטורית בקרבת מקום. מי שמגיע מבראגה יכול לחבר את הביקור לרצף של צפון היסטורי.

למי שאבש מתאימה

שאבש תשמח מטיילים עצמאיים עם רכב, חובבי היסטוריה רומית ומורשת, מחפשי ספא ומרחצאות, ואוהבי מטבח כפרי אותנטי. היא פחות מתאימה למי שמחפש חיי לילה, חופים או יעד ראשון וקצר בפורטוגל. כתוספת לטיול צפון - במיוחד למי שכבר ראה את פורטו ורוצה לגעת בפורטוגל הכפרית והשקטה - היא תמורה מצוינת לזמן ולכסף, בלי המחירים והצפיפות של היעדים הגדולים.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• שאבש היא עיירת פנים קטנה - יום עד יומיים מספיקים לליבה, והיא בסיס מצוין לסיורי טרש-אוש-מונטש.
• המים החמים כאן הם מהחמים באירופה - יוצאים מהאדמה בסביבות 73 מעלות; בבובט מוזגים אותם לשתייה חמים.
• בלי רכב מגיעים בקושי - התחבורה הציבורית לצפון הפנימי דלילה ואיטית, ורכב שכור הוא הפתרון המעשי.
• פרשונטו דה שאבש והפסטל המקומי מבוססי חזיר ואינם כשרים - מי שמקפיד יתמקד בשוק, במאפים ובמוצרים צמחיים.
• קיץ בעמק חם ויבש ועונת השרפות רגישה - לא נכנסים לשבילים חסומים ומצייתים לאזהרות.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• להתייחס לשאבש כאל עצירה של שעה - העיר, הגשר, המרחצאות והאוכל מצדיקים בקלות לילה.
• לנסות להגיע רק בתחבורה ציבורית מפורטו - אפשרי אך מסורבל; רכב חוסך שעות.
• לפספס את הבובט - טעימת המים החמים החינמית היא חוויה קטנה שלא שוכחים.
• לבוא באמצע הקיץ בלי היערכות לחום - העמק לוהט בצהריים, ועדיף אביב או סתיו לטיולי רגל.
• לדלג על הכפרים סביב - בוטיקאש, מונטלגרה והכרמים הם חצי מהסיפור של האזור.

שאלות נפוצות

כמה זמן כדאי להקדיש לשאבש?

לליבה עצמה - הגשר, המצודה, כיכר קמואש והבובט - מספיקים חצי יום עד יום. אם משלבים ספא במרחצאות או משתמשים בעיר כבסיס לסיורי טרש-אוש-מונטש והדואורו, שווה ללון לילה או שניים.

איך מגיעים לשאבש מפורטו?

הדרך הפשוטה היא ברכב: כ-140 קילומטר, כשעה וחצי נסיעה דרך האוטוסטרדה, או מסלול נופי דרך עמק הדואורו ווילה ריאל. יש אוטובוסים אך הם דלילים ואיטיים, ואין רכבת פעילה - לכן רכב שכור מומלץ בחום.

מה מיוחד במעיינות החמים של שאבש?

המים כאן מהחמים באירופה - פורצים מהאדמה בסביבות 73 מעלות ועשירים במינרלים. אפשר לטעום אותם חינם בבובט, או להזמין כניסה לבריכות התרמליות ולטיפולי הספא במתחם המודרני שמעל המעיין.

האם יש אוכל כשר בשאבש?

אין הבטחת כשרות, והמאכלים המזוהים עם העיר - פרשונטו ופסטל דה שאבש - מבוססי חזיר. מי שמקפיד ימצא עוגן בשוק המקומי, בפירות ובירקות, בגבינות, במאפים המתוקים ובמוצרים צמחיים, וכדאי להצטייד מראש.

מתי הכי כדאי לבקר?

אביב עד תחילת הסתיו הם הנוחים ביותר - טמפרטורות נעימות, גנים פורחים ופארק תרמלי ער. הקיץ חם ויבש ורגיש לשרפות (חשוב לציית לאזהרות), והחורף קריר ולח אך קסום למי שבא בעיקר למים החמים.

האם שאבש שווה ביקור למי שכבר ראה את פורטו?

בהחלט. שאבש מציעה פורטוגל אחרת לגמרי - גבולית, כפרית ושקטה - עם גשר רומי חי, מעיינות חמים ומטבח ייחודי, במרחק כשעה וחצי בלבד. זו תוספת מתגמלת למי שמרחיב את טיול הצפון אל הפנים.