שבעה ימים הם פרק הזמן המדויק להכיר את מדיירה כמו שצריך - יום-יומיים בפונשל, יום פסגות בהרי המרכז, יום לבדות ביער הלאוריסילבה, יום לחוף הצפוני הגעשי, יום למזרח ולכפרים המסורתיים, ויום שמור לחופי הזהב של פורטו סנטו. האי הפורטוגלי הקטן הזה, שוכן באוקיינוס האטלנטי מול חופי מרוקו, דוחס בתוך פחות מ-800 קמ"ר גיוון נופי שנדיר למצוא בשבוע אחד: צוקים בני מאות מטרים שצוללים לים, יערות ערפל עתיקים, בריכות לבה טבעיות ומרפסת אחת גדולה של פרחים מעל הבירה.

החלוקה שלמטה בנויה סביב בסיס קבוע בפונשל (Funchal) עם יציאות יומיות ברכב, כך שנחסכות אריזות חוזרות ונשנות והלוגיסטיקה נשארת פשוטה. לכל יום מוצמדים מסלול הליכה, נקודות תצפית וטיולים מודרכים שאפשר לשלב במקום נהיגה עצמאית, יחד עם הצד המעשי שחשוב למטייל הישראלי - טיסות, כשרות ושבת, ביטחון וערך מול מחיר.

למה שבוע שלם מספיק בדיוק - ומה הופך את מדיירה למיוחדת

מדיירה היא פסגתו של הר געש כבוי שרובו טבל באוקיינוס, ומה שנשאר מעל פני המים הוא רכס מחוספס שיוצר עשרות מיקרו-אקלימים. הצד הדרומי, שבו יושבת פונשל, נהנה משמש כמעט כל השנה, בעוד הצפון ירוק, לח ומעונן יותר. שבוע מאפשר לתפוס את שני הפנים האלה בלי לרוץ, ולהשאיר מרווח לימים שבהם ענן יושב על הפסגות ומחייב גמישות.

איך מגיעים ומתי כדאי לבוא

שדה התעופה קריסטיאנו רונאלדו (מדיירה) קולט טיסות מרחבי אירופה, ורוב הישראלים יגיעו בקונקשן דרך ליסבון או פורטו - עם חברת TAP או במחברים אחרים. הטיסה הפנימית מליסבון אורכת כשעה וחמישים דקות. האקלים כאן נוח לאורך כל השנה, ולכן אין באמת עונה גרועה: החורף מתון וירוק, האביב מלא פריחה, והקיץ יבש ונעים בזכות רוח האוקיינוס. בחודשי הקיץ היבשים חשוב לזכור את סכנת השרפות - אין להיכנס למסלולים סגורים ויש לציית להנחיות הרשויות ולשילוט בשטח.

ביטחון, ערך וזווית ישראלית

מדיירה נחשבת לאחד היעדים הבטוחים באירופה, עם פשיעה נמוכה מאוד ואווירה כפרית ורגועה גם בבירה. עבור בעלי אזרחות פורטוגלית - ובהם ישראלים רבים שקיבלו אזרחות מכוח מוצא ספרדי - מדיירה היא חלק אינטגרלי מפורטוגל, על כל הנוחות שבכך. יחס המחיר-תמורה טוב: ארוחות מקומיות של דגים טריים, בשר על שיפוד (אספטדה) ופונשה (משקה הדבש-לימון המקומי) עולות פחות מרוב יעדי מערב אירופה. את הרכב כדאי להזמין מראש דרך השוואת חברות ההשכרה, במיוחד בעונת השיא.

תכנון המסלול, רכב והתניידות בין ימי הטיול

מדיירה קטנה במפה אבל איטית בנהיגה: הכבישים מטפסים ומתפתלים, ומנהרות רבות חוצות את ההר מדרום לצפון. מרחק שנראה קצר עלול לקחת שעה. הבסיס הנוח ביותר הוא פונשל או פרברי הדרום כמו קאניסו, שמהם כל פינה באי נגישה כטיול יום.

רכב פרטי מול טיולים מודרכים

רכב שכור הוא הדרך החופשית ביותר להגיע ללבדות מרוחקות, לתצפיות ולבריכות טבעיות, אבל הנהיגה בהר תובענית והחניה בפונשל צפופה. פתרון ביניים מצוין: להסתמך על רכב לימי החוף והכפרים, ולהשאיר את הימים המאתגרים - פסגות בזריחה, מסלולי לבדות ארוכים, מסלול הג'יפים בצפון - לטיולים מאורגנים עם איסוף מהמלון. כך נחסכים חיפוש חניה בשעות הבוקר המוקדמות והחזרה בלילה אחרי מאמץ. את ההשוואה בין חברות ההשכרה אפשר לעשות דרך אופרן או DiscoverCars.

שיבוץ שבעת הימים

• ימים 1-2: פונשל, מונטה, קאמרה דה לובוש וקאבו ז'יראו
• יום 3: פסגות - פיקו דו ארייירו לפיקו רואיבו
• יום 4: לבדות - עמק רבסאל ו-25 המעיינות
• יום 5: הצפון והמערב - פורטו מוניז, סיישל ופאנל
• יום 6: המזרח - סנטנה ופונטה דה סאו לורנסו
• יום 7: פורטו סנטו - יום חוף

הסדר גמיש בכוונה: אם התחזית מבשרת ענן על הפסגות ביום מסוים, מחליפים אותו בקלות ביום חוף או פונשל. תכנון סביב מזג האוויר, ולא סביב לוח נוקשה, הוא הכלל החשוב ביותר במדיירה.

ימים 1-2: פונשל, מונטה והכפרים שמדרום

פונשל היא לב האי - בירה ותיקה שנבנתה במדרון אמפיתאטרון מעל המפרץ, עם עיר עתיקה מרוצפת, שווקים צבעוניים ומרינה שוקקת. יומיים כאן מאפשרים להתאקלם, להתגבר על עייפות הטיסה ולהכיר את התרבות המקומית לפני הימים התובעניים.

העיר העתיקה, השוק והכבל

מתחילים במרקדו דוש לוורדוריש, שוק האיכרים ההיסטורי שבו נמכרים פירות טרופיים, פרחי גן עדן ודגים כמו האספדה השחור המקומי. משם רצועת הרחוב זונה ולה, שקירותיה מכוסים ציורי דלתות ססגוניים. אחר הצהריים עולים בכבלית מפונשל אל שכונת מונטה הגבוהה, מבקרים בגן הטרופי ובכנסייה, ויורדים חזרה בעגלות הנצרים המפורסמות (carros de cesto) שבהן שני נהגים בלבוש לבן מחליקים במורד הרחוב התלול. חוויה שאין דומה לה, ומחיר הכרטיס מייצג לבדיקה מול המפעיל. סיור אוכל מודרך בעיר העתיקה הוא דרך מצוינת לטעום בולו דו קאקו (לחם השום המקומי), פונשה ופסטל דה נאטה - את מגוון החוויות בבירה אפשר לסקור ולהזמין דרך מגוון הפעילויות במדיירה.

קאמרה דה לובוש וקאבו ז'יראו

ביום השני מומלץ לצאת מערבה לכפר הדייגים קאמרה דה לובוש, שאהוב היה על וינסטון צ'רצ'יל שצייר כאן, וממנו ממשיכים אל קאבו ז'יראו - מרפסת זכוכית התלויה מעל אחד הצוקים הימיים הגבוהים באירופה, כ-580 מטרים מעל האוקיינוס. המבט מטה, אל שדות המדרגות הזעירים שלמרגלות הצוק, הוא אחד הרגעים הבלתי נשכחים של האי. למי שמעדיף להכיר את פונשל בקצב רגוע, סיורי הרכבל והעיר יכולים למלא בקלות יומיים שלמים.

יום 3: פסגות - הטרק מפיקו דו ארייירו לפיקו רואיבו

אם יש חוויה אחת שמגדירה את מדיירה, זו ההליכה על גב הרכס בין שתי פסגותיו הגבוהות. פיקו דו ארייירו, בגובה 1,818 מטרים, נגיש ברכב עד לחניון הפסגה, ומשם יוצא מסלול PR1 אל פיקו רואיבו - הפסגה הגבוהה באי, 1,862 מטרים.

מה מצפה בדרך

המסלול משתרע על כ-9 קילומטרים לכיוון אחד ונחשב תובעני: מדרגות אבן תלולות, מעברים חשופים ומספר מנהרות חצובות בסלע שבהן חובה פנס. הפרס הוא הליכה מעל ים העננים, כשהפסגות בוקעות מעל שכבת הצמר הלבן והשמש מאירה את הרכסים באדום. רבים יוצאים בחשכה כדי לתפוס את הזריחה מהפסגה - מחזה שמצדיק את ההשכמה. יש לתכנן חזרה: או ללכת הלוך ושוב, או לסדר איסוף. חשוב לבדוק מראש אם המסלול פתוח, שכן חלקים ממנו נסגרים לעיתים לתחזוקה או בשל מזג אוויר.

לצאת מודרך או עצמאי

הפתרון הנוח ביותר לזריחה הוא טיול עם הסעה מהמלון, שחוסך נהיגה בחושך בכביש הררי ומספק מדריך שמכיר את התנאים. טיול הזריחה או הבוקר בפיקו דו ארייירו ופיקו רואיבו כולל הסעות ומדריך, ומתאים גם למי שרוצה רק את הקטע הראשי ולא את המסלול המלא. למי שמעדיף להגיע לבד ולחזור בקצב שלו, קיימת גם הסעה לזריחה עם מסלול עצמאי. יש לצאת עם שכבות חמות, מים ונעלי הליכה - גם בקיץ הטמפרטורה בפסגה נמוכה משמעותית מזו שבחוף.

יום 4: לבדות - עמק רבסאל ומסלול 25 המעיינות

הלבדות (levadas) הן תעלות מים בנות מאות שנים שנחצבו כדי להוליך מים מהצפון הגשום אל שדות הדרום. לצידן נמתחים שבילי הליכה כמעט מפלסיים שחוצים את האי דרך יערות, מנהרות ומדרונות - וזו הדרך היפה והנגישה ביותר להיכנס אל לב הטבע המדיירי.

המסלול הקלאסי ברבסאל

מסלול לבדה דש 25 פונטש באזור רבסאל מסתיים בלגונה שאליה נשפכים עשרות קילוחי מים דקים ממצוק מכוסה טחב - תמונה שנראית כמו מתוך אגדה. ההליכה נעה בין בינונית לחצי יום, ברובה שטוחה ומתאימה גם למי שאינו מטייל מנוסה. יתרון גדול: המסלול עובד גם כשענן יושב על הפסגות ומסתיר את הרכס, ולכן הוא בן זוג טבעי ליום הפסגות. המים באזור מגיעים מתוך יער הלאוריסילבה, יער עד עתיק ומוצל שהוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו - שריד ליערות שכיסו את אגן הים התיכון לפני מיליוני שנים.

מודרך, עצמאי וזהירות בשטח

הכניסה לחניון רבסאל מוגבלת ולעיתים דורשת הזמנה או הסעה ייעודית, ולכן טיול מודרך מקל מאוד על הלוגיסטיקה. סיור פרטי לאורך לבדה דש 25 פונטש כולל איסוף מהמלון ומדריך חי לאורך הדרך. אפשרות נוספת היא הסעה לפארק רבסאל עם הליכה עצמאית ל-25 המעיינות ולמפל ריסקו. חשוב פנס למנהרות, נעליים אוחזות ומעיל קל - השבילים לחים וחלקים, וקטעים צמודים לתהום דורשים ריכוז.

יום 5: הצפון והמערב - פורטו מוניז, סיישל ופאנל

הצפון-מערב הוא הפנים הפראיות של מדיירה: מצוקים גבוהים, מפלים שנופלים ישר על הכביש, כפרים קטנים ובריכות לבה שחורות. יום שלם בלולאה המערבית מרכז כמה מהנקודות המצולמות ביותר באי.

בריכות הלבה ויער הערפל

בפורטו מוניז שבקצה הצפון-מערבי נמצאות בריכות רחצה טבעיות שנוצרו מזרימת לבה מוצקה, שאליהן נכנס האוקיינוס ומתמלא במים צלולים. הרחצה ביניהן, כשגלי האטלנטי מתנפצים על החומה מעבר, היא חוויה ייחודית (דמי כניסה סמליים, לבדיקה מול המקום). בדרך עוצרים בסיישל, כפר עם חוף חול שחור ומפל צדדי, וממשיכים אל יער פאנל - חורשת עצי עֵר עתיקים ומעוותים שהערפל שאוחז בהם רוב השנה הופך אותם לנוף חלומי כמעט על-טבעי. בדרך חזרה אפשר לעצור בסאו ויסנטה ולטעום פונשה מקומית.

ג'יפ או רכב פרטי

הכבישים הישנים לאורך הצפון צרים ומרהיבים, וחלקם עוברים מאחורי מפלים. מי שמעדיף לא לנהוג בהם ייהנה מטיול ג'יפ 4x4 להרים, מפלים ובריכות פורטו מוניז, שמחבר את עיקרי הצפון ביום אחד עם נהג מקומי. אפשרות דומה היא סיור ג'יפ לפורטו מוניז וסיישל. בעונת הקיץ היבשה יש לשים לב לאזהרות שרפות ולהימנע ממסלולים סגורים.

יום 6: המזרח - סנטנה, הרכס הסגול ופונטה דה סאו לורנסו

המזרח שונה לגמרי משאר האי: הרכס הירוק מתחלף בלשון יבשה, אדמדמה וגעשית שנמתחת אל האוקיינוס, ובדרך שוכנים כפרים מסורתיים ויערות תצפית. יום זה משלב תרבות מקומית עם אחד הטרקים היפים של מדיירה.

בתי הקש של סנטנה

הכפר סנטנה מפורסם בבתי ה-A המשולשים שלו (casas de colmo) - מבנים קטנים בגגות קש משופעים וצבעים עזים, שריד לאדריכלות הכפרית של האי. בדרך מפונשל אפשר לעצור בריביירו פריו, נקודת מוצא ליער ולתצפית "בלקון" הנשקפת אל עומק העמקים. הצירוף של בתי הקש, יערות הער והמעיינות הקרים הופך את המזרח לפרק שקט ואותנטי במסלול.

הטרק אל קצה האי והאוקיינוס

שיאו של היום הוא פונטה דה סאו לורנסו - חצי אי צר וחשוף בקצה המזרחי, שבו מסלול PR8 חוצה גבעות בגוונים אדומים וחומים בין שני עברי אוקיינוס. אין כאן צל, ולכן יוצאים מוקדם עם כובע ומים בשפע. מי שרוצה להוסיף מפגש עם החי הימי ישלב שיט קטמרן לצפייה בדולפינים ולווייתנים מפונשל - המים סביב מדיירה עשירים ביונקים ימיים לאורך כל השנה, ורוב ההפלגות מציעות סיכוי גבוה לצפייה או הפלגה חוזרת. שילוב של הטרק בבוקר ושיט בשעות אחר הצהריים סוגר יום מזרחי מלא.

יום 7: פורטו סנטו - האי הקטן וחוף הזהב

שעתיים וחצי הפלגה צפונית-מזרחית מפונשל, או טיסה קצרה בת רבע שעה, מובילות אל פורטו סנטו - האי השני של הארכיפלג, ההפך הגמור ממדיירה הירוקה. במקום צוקים ויערות יש כאן רצועת חול זהוב אחת שנמתחת על פני כתשעה קילומטרים, מוקפת מים רדודים ותכולים.

יום חוף ומרגוע

החול העדין של פורטו סנטו נחשב בעל תכונות מיטיבות ומושך מבקרים שמחפשים שקט אחרי ימי ההליכה במדיירה. אפשר לשכב על החוף, לרכוב על אופניים לאורכו, לשחק גולף או פשוט לשוטט בעיירה הקטנה וילה באלירה, שם שכן פעם כריסטופר קולומבוס - וביתו הפך למוזיאון קטן. זהו יום מנוחה מתוכנן: אחרי שבוע של פסגות, לבדות וכבישים הרריים, יום חוף שטוח הוא הסיום המושלם.

מעבורת, טיסה וטיפים אחרונים

המעבורת יוצאת מנמל פונשל ומגיעה לנמל פורטו סנטו, ומומלץ להזמין מקומות מראש בעונה. מי שרגיש לים ישקול טיסה קצרה במקום ההפלגה. אפשר לעשות את האי כטיול יום ארוך, אך לינה אחת מאפשרת ליהנות מהחוף בשעות הבוקר השקטות. סוגרים את השבוע עם ערב אחרון בפונשל - ארוחת דגים במרינה, כוס יין מדיירה מבושם, ומבט אחרון על אורות העיר המטפסת במדרון. שילוב מדיירה עם המשך מסלול ביבשת פורטוגל (ליסבון או פורטו) הוא רעיון נפוץ למי שמאריך את החופשה, ואפשר לחבר את שני החלקים בטיסה פנימית קצרה.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הבסיס הנוח ביותר לשבעת הימים הוא פונשל או פרברי הדרום, שמהם כל פינה באי נגישה כטיול יום בלי אריזות חוזרות.
• הנהיגה במדיירה איטית ומתפתלת - מרחק קצר במפה עשוי לקחת שעה בכביש הררי ובמנהרות.
• מזג האוויר משתנה בין דרום שטוף שמש לצפון לח ומעונן; יש לתכנן את סדר הימים לפי התחזית ולא לפי לוח נוקשה.
• בפסגות ובלבדות נדרשים פנס למנהרות, נעלי הליכה אוחזות, שכבות חמות ומים - גם בקיץ קר בגובה.
• בעונת הקיץ היבשה קיימת סכנת שרפות: אין להיכנס למסלולים סגורים ויש לציית לשילוט ולהנחיות הרשויות.
• טיולים מודרכים עם איסוף מהמלון חוסכים נהיגה בחושך, חיפוש חניה והתמודדות עם כבישים צרים בימים התובעניים.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לדחוס יותר מדי לכל יום - מדיירה איטית לנהיגה, ועומס מסלולים הופך את החופשה למרוץ מתיש.
• להתעלם מהתחזית ולקבע לוח נוקשה; ענן על הפסגות יכול להרוס יום פסגות שאפשר היה להחליף ביום חוף.
• לצאת לטרק הפסגות או ללבדות בלי פנס, שכבות חמות ומים - קטעים חשופים ומנהרות אפלות מפתיעים לא מעטים.
• להזניח את פורטו סנטו או להשאירו לרגע האחרון בלי הזמנת מעבורת מראש, ואז להיתקע בעונה עמוסה.
• לשכוח בגד ים ביום הצפון - בריכות הלבה בפורטו מוניז הן אחת החוויות הייחודיות של האי.
• לתכנן נהיגה עצמאית לזריחה בכביש הררי בחושך במקום הסעה מאורגנת, מה שמוסיף סיכון ועייפות מיותרים.

שאלות נפוצות

כמה ימים באמת צריך למדיירה?

שבעה ימים הם נקודת האיזון: מספיק כדי לשלב יומיים בפונשל, יום פסגות, יום לבדות, יום בצפון, יום במזרח ויום חוף בפורטו סנטו - בלי לרוץ ועם מרווח ליום גיבוי אם מזג האוויר משתבש. פחות מחמישה ימים מכריח לוותר על אזורים שלמים.

האם חובה רכב שכור למסלול של שבוע?

רכב נותן את החופש המרבי להגיע ללבדות, תצפיות ובריכות מרוחקות, אבל הנהיגה ההררית תובענית. פתרון נוח הוא רכב לימי החוף והכפרים ולשלב טיולים מודרכים עם איסוף מהמלון בימי הפסגות, הלבדות והצפון - כך נחסכים נהיגה בחושך וחיפוש חניה.

מתי העונה הטובה ביותר לטייל במדיירה?

האקלים נוח כל השנה: חורף מתון וירוק, אביב פורח, קיץ יבש ונעים בזכות רוח האוקיינוס וסתיו יציב. אין עונה גרועה ממש, אך בקיץ היבש חשוב לשים לב לסכנת שרפות ולהימנע ממסלולים סגורים.

מה קשה יותר - טרק הפסגות או מסלולי הלבדות?

טרק פיקו דו ארייירו לפיקו רואיבו תובעני עם מדרגות תלולות, מעברים חשופים ומנהרות. מסלולי הלבדות, כמו 25 המעיינות ברבסאל, מפלסיים ברובם ומתאימים גם למטיילים מתחילים. לכן נהוג לשמור את הפסגות ליום טוב ואת הלבדות ליום עם ענן.

האם כדאי לכלול את פורטו סנטו בשבוע?

כן, אם רוצים יום חוף אמיתי. פורטו סנטו הוא ההפך ממדיירה הירוקה - רצועת חול זהוב באורך כתשעה קילומטרים. מגיעים במעבורת של כשעתיים וחצי מפונשל או בטיסה קצרה, ומומלץ להזמין מקום מראש בעונה העמוסה.

מדיירה מתאימה למטיילים ישראלים מבחינת ביטחון וכשרות?

מדיירה נחשבת לאחד היעדים הבטוחים באירופה, עם פשיעה נמוכה ואווירה כפרית ורגועה. אין ערובה לכשרות במסעדות, ולכן שומרי כשרות נעזרים בדרך כלל בדגים, ירקות ומוצרים ארוזים; כדאי לתכנן מראש אספקה לשבת. לבעלי אזרחות פורטוגלית מכוח מוצא ספרדי, מדיירה היא חלק מלא מפורטוגל.