המסלול מפיקו דו ארייירו לפיקו רואיבו (מסומן PR1) הוא הטרק המפורסם והמרשים ביותר במדיירה - כשבעה קילומטרים לאורך רכס הפסגות המרכזי של האי, מנקודת התצפית הגבוהה בשנייה (כ-1,818 מטר) אל הפסגה הגבוהה מכולן, פיקו רואיבו, שמתנשאת לכ-1,862 מטר ומהווה גם את הפסגה השלישית בגובהה בכל פורטוגל.

ההליכה חוצה עולם שנראה מומצא: צריחים בזלתיים שבוקעים מתוך ים עננים לבן, קירות אנכיים שצונחים מאות מטרים, מדרגות אבן חצובות שמטפסות ויורדות שוב ושוב, וכמה מנהרות סלע חשוכות שנחפרו בבטן ההר. מי שמגיע לפני עלות השחר זוכה למחזה שהפך לסמל של האי - השמש שעולה מעבר לשמיכת העננים בעוד הפסגות צפות מעליה כאיים.

זה אינו טיול נוף קליל אלא טרק הררי תובעני, עם מאות מטרי טיפוס מצטברים ואלפי מדרגות, שדורש נעליים טובות, שכבות חמות והכנה מראש. בתמורה מקבלים את אחת ההליכות היפות באירופה כולה, נגישה יחסית גם למי שמגיע לחופשה קצרה באי.

המסלול המפורסם ביותר במדיירה - מה מייחד אותו

לב האי מדיירה הוא מסיב הרים געשי עתיק שנשחק במשך מיליוני שנים לרכס חד של צריחים, קירות אנכיים ותהומות ירוקים. שני קצותיו הם שתי נקודות התצפית המזוהות ביותר עם האי: פיקו דו ארייירו (Pico do Arieiro) במערב, וביניהם וממול פיקו רואיבו (Pico Ruivo) - גג האי. הקו שמחבר ביניהם הוא PR1, ואין במדיירה כולה נוף דרמטי יותר לצעוד בתוכו.

רכס אחד, שלוש הפסגות הגבוהות

הייחוד של PR1 הוא שהוא מחבר שלוש מהפסגות הגבוהות באי בבת אחת. מתחילים בפיקו דו ארייירו, הפסגה השלישית בגובהה, שאליה אפשר להגיע ברכב עד קו הרכס. משם הרכס מתפתל אל פיקו דאס טורש (Pico das Torres), הפסגה השנייה בגובהה, ולבסוף מטפס אל פיקו רואיבו - הגבוהה מכולן, שאליה אי אפשר להגיע אלא ברגל. עצם העובדה שהפסגה הגבוהה באי חסומה לרכב הופכת את הצעידה אליה לחוויה של הישג אמיתי, לא רק של נוף.

"מדרגות אל השמיים"

מטיילים רבים מכנים את הקטע המרכזי "מדרגות אל השמיים" - סדרות ארוכות של מדרגות אבן חצובות שמטפסות אל צריח ואז צונחות שוב אל אוכף, שוב ושוב. זה בדיוק מה שהופך את המסלול לתובעני: לא הגובה המוחלט, אלא הטיפוס והירידה החוזרים ונשנים לאורך הרכס, שמצטברים לכדי מאמץ ניכר. בתמורה, כמעט בכל פנייה נחשף נוף חדש של קירות אדומים-חומים, צמחייה אנדמית שנאחזת בסלע, ולעיתים קרובות שמיכת עננים שמרחפת מתחת לרגליים.

הנתונים היבשים: אורך, טיפוס, זמן ודרגת קושי

לפני שמתלהבים מהנוף, כדאי להבין למה נכנסים. אלה המספרים שחשוב להכיר, ומומלץ לאמת את הפרטים המדויקים והעדכניים מול השילוט הרשמי ואתר רשות הטבע של מדיירה לפני היציאה.

מרחק וזמן

הכיוון המקובל הוא מפיקו דו ארייירו אל פיקו רואיבו, מרחק של כשבעה קילומטרים לכיוון. הליכה בקצב סביר, כולל עצירות צילום, אורכת כשלוש וחצי עד ארבע שעות לכיוון אחד. מי שבוחר לחזור באותה הדרך (הלוך-חזור) צריך להיערך ליום שלם של הליכה - כשש עד שבע שעות ומעל עשרה קילומטרים, עם המאמץ הכפול של טיפוס בשני הכיוונים.

טיפוס מצטבר

למרות ששתי הפסגות קרובות בגובהן, הטיפוס המצטבר לאורך הרכס הלוך-חזור מתקרב לכ-1,000 מטר בגלל העליות והירידות החוזרות. גם בכיוון אחד בלבד מדובר במאות מטרי טיפוס. זו הסיבה שהמסלול מדורג כקשה, גם אם אורכו אינו גדול במיוחד.

למי זה מתאים

המסלול מתאים למטיילים בכושר סביר וטוב, שיש להם ניסיון בהליכה בשטח הררי ואינם סובלים מפחד גבהים משמעותי - חלק מהקטעים חשופים, עם מדרון תלול בצד (מוגן במעקות). הוא פחות מתאים לילדים קטנים, למי שמתקשה במדרגות רבות או למי שמחפש טיול נופש רגוע. עבור אלה יש חלופה קצרה ונוחה בהרבה, שמפורטת בהמשך.

זריחה מעל ים העננים בפיקו דו ארייירו

אם יש רגע אחד שהפך את האי למפורסם ברשתות, זו הזריחה מפיקו דו ארייירו. בשעה שלפני עלות השחר, כשהעמקים שמתחת עדיין מכוסים בשמיכת עננים לבנה, השמש בוקעת מעבר לאופק וצובעת את הרכס בגוונים של כתום וורוד. הפסגות סביב נראות כאיים שצפים מעל ים של ענן - תופעה שהמקומיים מכנים "mar de nuvens", ים העננים.

איך מגיעים לזריחה

היתרון הגדול של פיקו דו ארייירו הוא שאפשר להגיע עד קרבת הפסגה ברכב, דרך כביש ההר המתפתל מכיוון פונשל (Funchal). הנסיעה אורכת כארבעים דקות מהעיר, ובקצה יש חניון ותצפית מסודרת. מי שמכוון לזריחה צריך לצאת מוקדם מאוד ובחשכה - החניון קטן ומתמלא, במיוחד בימי סוף שבוע ובעונת השיא. חשוב לזכור שהפסגה עשויה להיות שקועה בתוך העננים ולא מעליהם; שווה לבדוק תחזית ומצלמת אינטרנט של ההר לפני שקמים באמצע הלילה.

לצאת לטרק עם הזריחה

רבים משלבים את הזריחה עם תחילת הטרק: צופים בשמש עולה מפיקו דו ארייירו ואז יוצאים לרכס בעוד האור רך והאוויר צלול. הדרך הנוחה למי שאין לו רכב או שלא רוצה לנהוג בחשכה בכביש הרים היא סיור זריחה מאורגן עם הסעה, כמו טרק הזריחה מפיקו דו ארייירו לפיקו רואיבו, שאוסף מהמלון, מביא אתכם לפסגה בזמן ומטפל בהסעה בסיום. זו גם דרך להימנע מהתלבטות החזרה, שנגיע אליה בהמשך.

המנהרות, המדרגות ושני הווריאנטים של המסלול

אחד הדברים המפתיעים ב-PR1 הוא שהוא לא רק מטפס על ההר אלא גם חוצה אותו - דרך מנהרות סלע שנחפרו בבטן הרכס. זהו אחד המאפיינים המזוהים ביותר של המסלול, וגם אחד הדברים שהכי הרבה מטיילים לא מגיעים אליהם מוכנים.

פנס ראש הוא חובה

לאורך הדרך חוצים כמה מנהרות, חלקן ארוכות מספיק כדי שיהיה חשוך לגמרי בפנים, עם רצפה לא אחידה ולעיתים רטובה. פנס ראש (ולא רק פנס טלפון) הוא ציוד חובה, לא המלצה. בלעדיו הקטעים האלה הופכים ממרשימים למסוכנים. שווה גם להצטייד בסוללות טעונות, במיוחד אם יוצאים בחשכה.

הווריאנט הקשה מול המעקף הקל יותר

בנקודה מסוימת לאורך הרכס המסלול מתפצל לשניים. הווריאנט המקורי מטפס דרך אזור פיקו דאס טורש - קשה יותר, עם המדרגות התלולות ביותר וכמה מהמנהרות. הווריאנט השני עוקף חלק מהקטע התלול בדרך נוחה מעט יותר. שני הכיוונים מובילים בסופו של דבר אל אותה נקודה סמוך לפסגה, אך ההבדל בקושי מורגש - כדאי לבחור לפי הכושר, מזג האוויר ומצב הרגליים באותו רגע.

בית המחסה לפני הפסגה

סמוך לפסגת פיקו רואיבו נמצא בית מחסה הררי, Casa de Abrigo do Pico Ruivo, שמשמש נקודת מנוחה ולעיתים גם מוכר שתייה חמה וחטיפים בסיסיים (בשעות ובעונות משתנות - אין להסתמך על כך). מכאן טיפוס קצר אחרון מוביל אל שיא האי, ובימים בהירים הנוף משם משתרע על פני חלק ניכר ממדיירה, ואף אל האוקיינוס בכל הכיוונים.

איך מגיעים ואיך חוזרים - הלוגיסטיקה החשובה

הנקודה שהכי הרבה מטיילים מפספסים היא לא המסלול עצמו אלא החזרה ממנו. כיוון שהמסלול נמתח בין שתי נקודות רחוקות, מי שלא מתכנן מראש עלול למצוא את עצמו תקוע בקצה השני של רכס הרים בלי דרך חזרה נוחה.

הבעיה: מסלול בין שתי נקודות

אין תחבורה ציבורית שמגיעה עד פיקו דו ארייירו. אם צועדים מהפסגה הזו אל פיקו רואיבו וממשיכים לנקודת היציאה באצ'אדה דו טיישיירה (Achada do Teixeira), מסיימים במקום אחר לגמרי מזה שבו התחלתם - וגם שם אין אוטובוס ציבורי. לכן צריך פתרון חזרה מסודר.

שלוש דרכים לפתור את זה

• סיור או הסעה מאורגנת - הפתרון הפשוט ביותר. שירות כמו הסעת זריחה לפיקו דו ארייירו וטרק לפיקו רואיבו מוריד אתכם בהתחלה ואוסף בסוף, כך שאין צורך בשני רכבים. יש גם סיור זריחה מודרך לרכס הפסגות עם מדריך הררי, שמתאים למי שמעדיף לא ללכת לבד.
• שני רכבים או מונית - להשאיר רכב אחד באצ'אדה דו טיישיירה ולעלות עם השני לפיקו דו ארייירו, או לתאם מונית שתאסוף בסיום.
• הלוך-חזור - לצעוד מפיקו דו ארייירו עד היכן שמגיעים ולחזור לאותו רכב. פותר את בעיית ההסעה אך מכפיל את המאמץ.

רכב שכור באי

לרוב המטיילים באי כדאי רכב שכור בכל מקרה, גם מעבר לטרק הזה - מדיירה הררית ופזורה, והתחבורה הציבורית מוגבלת. אפשר להשוות מחירים בין חברות ההשכרה דרך מנוע השוואת השכרת הרכב. שימו לב שכביש ההר אל הפסגה תלול ומתפתל, והנהיגה בו בחשכה דורשת ריכוז.

הדרך הקצרה לפסגה: מאצ'אדה דו טיישיירה

לא כל מי שרוצה לעמוד על גג מדיירה חייב לעבור את PR1 המלא. יש חלופה קצרה, נוחה ובטוחה בהרבה, שמובילה אל אותה פסגה בדיוק - פיקו רואיבו - אך במאמץ קטן משמעותית.

מסלול PR1.2 מאצ'אדה דו טיישיירה

מנקודת החניה באצ'אדה דו טיישיירה יוצא שביל סלול וברור (מסומן PR1.2) שמטפס אל הפסגה במרחק של כ-2.8 קילומטרים לכיוון בלבד. הליכה נוחה מעלה אורכת כשעה, וההלוך-חזור כולו מסתכם בכשעה וחצי עד שעתיים. השביל רחב ומתוחזק, בלי המנהרות והמדרגות החשופות של הרכס הראשי, ולכן מתאים גם למשפחות עם ילדים גדולים יותר ולמטיילים שמחפשים גרסה מתונה.

למי זה מתאים

זו האפשרות הנכונה למי שרוצה את הישג הפסגה בלי טרק של יום שלם, למי שהגיע עם ילדים, או למי שמזג האוויר או הכושר לא מאפשרים לו את הרכס המלא. סמוך לחניה נמצאת גם תצורת הבזלת המפורסמת "האיש הניצב" (Homem em Pé), שמצדיקה עצירה קצרה בפני עצמה. גם כאן הפסגה עשויה להיות מעוננת, אז שווה לתזמן ליום בהיר.

מזג אוויר, ציוד ובטיחות - וזווית ישראלית

ההר גבוה, חשוף, ומזג האוויר בו יכול להשתנות תוך דקות. הכנה נכונה היא ההבדל בין אחת ההליכות היפות בחייכם לבין יום קשה ומסוכן.

מזג אוויר ולבוש

גם בקיץ, בשעות הבוקר המוקדמות בפסגה יכול להיות קר מאוד ורוחני, לעיתים סביב אפס מעלות עם רוח עזה, בזמן שבחוף פונשל חם ונעים. שכבות הן חובה: חולצה נושמת, שכבת חום ומעיל רוח/גשם. הוסיפו כובע וכפפות דקות אם יוצאים לזריחה. הנוף תלוי לחלוטין במזג האוויר - יום מעונן יכול לעטוף אתכם בערפל סמיך בלי נוף כלל, ולכן כדאי לשמור גמישות בתאריך ולבחור בוקר בהיר.

ציוד חיוני

• נעלי הליכה אוחזות - לא סניקרס חלקים ובוודאי לא כפכפים.
• פנס ראש למנהרות, עם סוללות טעונות.
• מים בכמות מספקת (כשניים ליטר לאדם) וחטיפים אנרגטיים.
• הגנה מהשמש - כובע, משקפיים וקרם, גם כשקריר; הקרינה בגובה חזקה.
• התחלה מוקדמת כדי להימנע מחום, מעומס בחניה ומהליכה בשעות היום החמות.

בטיחות ואש

הקפידו על המעקות בקטעים החשופים ואל תתקרבו לקצוות לצורך צילום. חשוב במיוחד: בעקבות שריפות שפגעו באזור בשנים האחרונות נסגרו קטעים מהמסלול לשיקום מעת לעת. אל תיכנסו למסלול חסום, כבדו את השילוט ואת אזהרות הרשויות, ובדקו שהמסלול פתוח לפני היציאה - במיוחד בעונת השריפות של הקיץ היבש.

זווית ישראלית

אין טיסות ישירות מישראל למדיירה; המסלול הנפוץ הוא טיסה לליסבון ומשם קפיצה של כשעה וחצי לפונשל. עבור ישראלים רבים ממוצא ספרדי, אזרחות פורטוגלית הפכה את פורטוגל ליעד קרוב במיוחד, וביקור באי משתלב יפה עם טיול ביבשת. מבחינת כשרות ושבת - אין מזון כשר בשטח המסלול, ומי שמקפיד יערך עם אוכל עצמאי לטרק ולסופ"ש; פונשל עצמה מציעה היצע מוגבל, כך שקנייה מראש בסופרמרקט היא הפתרון המעשי. מבחינת ביטחון אישי, מדיירה נחשבת ליעד בטוח ורגוע במיוחד, ותמורת הכסף בה טובה יחסית לאירופה המערבית.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• הכיוון המקובל הוא מפיקו דו ארייירו אל פיקו רואיבו; תכננו מראש הסעה או רכב לחזרה מנקודת הסיום
• פנס ראש הוא ציוד חובה - חוצים כמה מנהרות סלע חשוכות לגמרי
• גם בקיץ בפסגה קר ורוחני בבוקר; שכבות ומעיל רוח הם הכרח
• מזג האוויר משתנה במהירות - בדקו תחזית ומצלמת אינטרנט, ואל תיכנסו למסלול חסום
• הזריחה מעל ים העננים שווה השכמה מוקדמת, אך החניה בפיקו דו ארייירו קטנה ומתמלאת
• אין תחבורה ציבורית לפסגה - צריך רכב שכור, מונית או סיור מאורגן עם הסעה

טעויות שכדאי להימנע מהן

• יוצאים בלי פנס ראש ונתקעים בתוך מנהרות חשוכות
• מזלזלים במאמץ - זה לא טיול נוף קליל אלא טרק תובעני עם אלפי מדרגות ועליות חוזרות
• מגיעים בכפכפים או בנעליים חלקות במקום נעלי הליכה אוחזות
• לא בודקים שהמסלול פתוח - לאחר שריפות או עבודות תחזוקה נסגרים בו קטעים
• מתחילים מאוחר ותופסים חום, עומס בחניה ותורים במנהרות הצרות
• מסיימים בקצה השני של הרכס בלי שתכננו איך חוזרים לרכב

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח המסלול מפיקו דו ארייירו לפיקו רואיבו?

כשלוש וחצי עד ארבע שעות לכיוון אחד בקצב סביר, כולל עצירות צילום. מי שחוזר באותה הדרך צריך להיערך ליום שלם של כשש עד שבע שעות הליכה.

צריך מדריך כדי לעשות את הטרק?

המסלול מסומן וברור, כך שמטיילים מנוסים יכולים לעשות אותו לבד. עם זאת, סיור מודרך עם הסעה פותר את בעיית החזרה, מסייע בתזמון הזריחה ומעניק ביטחון למי שפחות מנוסה בהרים.

איך חוזרים אם המסלול מסתיים בנקודה אחרת?

שלוש דרכים: סיור או הסעה מאורגנת שאוספת בסיום, השארת רכב שני בנקודת היציאה באצ'אדה דו טיישיירה (או מונית מתואמת), או הליכה הלוך-חזור בחזרה לרכב שאיתו הגעתם.

מתי הכי כדאי לצאת - לזריחה או במהלך היום?

הזריחה מעל ים העננים היא החוויה המסמלת את המסלול ומצדיקה השכמה מוקדמת. חשוב לצאת בבוקר בהיר; ביום מעונן ההר עלול להתעטף בערפל בלי נוף כלל, אז שווה לשמור גמישות בתאריך.

המסלול מתאים למשפחות או למתחילים?

PR1 המלא תובעני ופחות מתאים לילדים קטנים או למתחילים. חלופה מצוינת היא המסלול הקצר מאצ'אדה דו טיישיירה (PR1.2) - כ-2.8 ק"מ לכיוון בשביל סלול ונוח, שמוביל לאותה פסגה במאמץ קטן בהרבה.

מה חובה לקחת לטרק?

נעלי הליכה אוחזות, פנס ראש למנהרות, שכבות חמות ומעיל רוח/גשם, כשני ליטר מים לאדם, חטיפים אנרגטיים והגנה מהשמש. מומלץ להתחיל מוקדם ולבדוק מראש שהמסלול פתוח.