סאו ז'ורז' הוא האי הצר והארוך באיי האזורים, המפורסם בזכות שבעים ומעלה פאז'ות - המדרגות הירוקות שנחתכות בין מצוקי בזלת בגובה של עד 700 מטר - ובזכות גבינת ה-DOP הקשה שנושאת את שמו. בין סאו מיגל ההומה לפיקו הגבוה, סאו ז'ורז' נשאר יעד שקט יחסית, נטול תורים ואוטובוסים מלאי תיירים, כזה שמתגמל את מי שמוכן לנהוג בכבישים מפותלים ולרדת ברגל אל תוך פאז'ה מבודדת.
האי משתרע על פני כ-54 קילומטרים ממזרח למערב וברוחב של כשבעה קילומטרים בלבד, כך שכמעט כל נקודה עליו נמצאת במרחק נסיעה קצר מהחוף. הצוק התלול שיוצר את "מרפסת התצפית של האזורים" - כינוי נפוץ לסאו ז'ורז' בזכות הנוף הפתוח לעבר פיקו, פאיאל וגרסיוזה - הוא גם הסיבה לכך שרוב הכפרים מרוכזים בשני קצוות: וילאש במערב וקלהטה במזרח.
האי הצר של האזורים - גיאוגרפיה ואופי
מרפסת התצפית של איי האזורים
סאו ז'ורז' משתרע כרכס הררי צר שנמתח כ-54 קילומטרים ממזרח למערב, ברוחב שלא עולה על שבעה קילומטרים ברוב האי. משני צדדיו יורדים אל האוקיינוס האטלנטי מצוקי בזלת שחורים בגובה שבין 400 ל-700 מטר, כמעט ללא רצועת חוף מפרידה בין ההר לים - למעט המקומות שבהם קרעי אדמה עתיקים או זרימות לבה יצרו את הפאז'ות. הצורה המוארכת והצרה הזו, יחד עם הגובה הרב של הצוקים, העניקו לאי את הכינוי הלא רשמי "מרפסת התצפית של האזורים": בימים בהירים אפשר לראות משם בו-זמנית את פיקו, פאיאל, גרסיוזה ואפילו טרסיירה הרחוקה יותר.
מבחינה מנהלית האי מחולק לשתי עיריות בלבד - וילאש במערב, שהיא גם בירת האי ומרכז הממשל, וקלהטה במזרח. בין השתיים משתרעת הרמה ההררית המרכזית, שם ממוקמים מרעי הפרות שמהם מופקת גבינת סאו ז'ורז' המפורסמת. כמעט כל התיירות המקומית מתרכזת סביב שני צירים: הכביש הראשי (EN3) שחוצה את הרכס ההררי, ושבילי ההליכה התלולים היורדים אל הפאז'ות שלאורך החוף הצפוני והדרומי.
מהי בעצם פאז'ה
פאז'ה (fajã, ברבים fajãs) היא רצועת קרקע שטוחה שנוצרה בתחתית המצוק, בדרך כלל כתוצאה מקריסת קרקע גדולה או מזרימת לבה שהגיעה עד לים. באיי האזורים יש תופעה כזו במספר איים, אך בשום מקום היא לא נפוצה ומרשימה כמו בסאו ז'ורז', שם סופרים למעלה משבעים פאז'ות מוכרות. חלקן מיושבות בקביעות (כמו פאז'ה דוש וימש), חלקן משמשות רק לחקלאות עונתית, וחלקן פשוט נטושות ונשמרות כטבע פראי. הירידה לרוב הפאז'ות היא ברגל או ברכב שטח בלבד - הכביש הראשי עובר גבוה מעל הצוקים, ורק כבישי גישה צרים ומתפתלים, שחלקם נסללו רק בעשורים האחרונים, מובילים למטה.
איך מגיעים לסאו ז'ורז'
בטיסה - תמיד עם עצירת ביניים
אין טיסה ישירה לסאו ז'ורז' לא מישראל ולא מהיבשת הפורטוגזית. הדרך המקובלת היא לטוס תחילה לסאו מיגל (Ponta Delgada) דרך ליסבון, ומשם להמשיך בטיסה פנים-אזורית קצרה של חברת SATA Azores Airlines - לרוב עם עצירה או החלפה בטרסיירה, בפיקו או בפאיאל, בהתאם ללוח הזמנים העונתי. שדה התעופה של סאו ז'ורז' עצמו קטן ופשוט, וממוקם בדרום האי, בערך באמצע הדרך בין וילאש לקלהטה - כך שכל נקודה באי נגישה משם תוך פחות מחצי שעה. כדאי להזמין את קטע הטיסה הבין-אזורי מוקדם ככל האפשר, כי התדירות מוגבלת ומספר המושבים קטן. את קטע הטיסה מישראל לליסבון או לסאו מיגל אפשר להשוות דרך Skyscanner.
במעבורת - האופציה האיטית והציורית
מי שכבר נמצא באיים המרכזיים יכול להגיע לסאו ז'ורז' במעבורות של חברת Atlanticoline. הקו הירוק (Linha Verde) מחבר את הורטה שבפאיאל עם מדלנה ושאו רוקה שבפיקו ועם וילאש שבסאו ז'ורז', בתדירות גבוהה יחסית - קרוב לעשרים הפלגות בשבוע, כשההפלגה מהורטה לוקחת כשעתיים. בעונת הקיץ (בערך יוני עד ספטמבר) פועל גם קו סגול עונתי שמחבר את הורטה, מדלנה, קלהטה וטרסיירה. לוחות הזמנים והתעריפים משתנים בין עונות, ומזג האוויר האטלנטי מסוגל לבטל הפלגות בהתראה קצרה - מי שמתכנן לחצות בין איים ביום מסוים כדאי שישאיר יום חיץ לפני טיסת המשך.
תחבורה באי עצמו
בלי רכב, סאו ז'ורז' כמעט בלתי אפשרי לחוות באמת - התחבורה הציבורית דלילה ומיועדת בעיקר לתושבים, ורוב האתרים המעניינים דורשים נהיגה בכביש הררי מתפתל ואז ירידה ברגל. השכרת רכב מראש דרך DiscoverCars משתלמת יותר מהזמנה במקום, ובגלל ההיצע המצומצם באי כדאי לסגור רכב מוקדם, בייחוד בקיץ. חשוב לזכור שתחנות הדלק באי בודדות - כדאי למלא דלק בכל פעם שעוברים ליד אחת.
הפאז'ות שכדאי לתכנן סביבן את הביקור
פאז'ה דו אוביידור והבריכה הטבעית פוסה דה סימאו דיאש
בצפון-מזרח האי, פאז'ה דו אוביידור מוכרת בעיקר בזכות פוסה דה סימאו דיאש - בריכת מים טבעית ענקית שנוצרה בין סלעי בזלת, שבה המים המלוחים מתחלפים עם כל גל וגאות. השחייה שם היא אחת החוויות המומלצות ביותר באי, במיוחד בקיץ כשהמים מתחממים; יש להיזהר מהאצות על הסלעים ולא לקפוץ ממקומות לא מוכרים. הכפר עצמו קטן ושקט, עם כמה בתי אבן מסורתיים ומסעדה או שתיים שפועלות בעיקר בעונה.
פאז'ה דה קלדיירה דה סנטו כריסטו - הלגונה, הצדפות והגלישה
פאז'ה דה קלדיירה דה סנטו כריסטו היא כנראה הפאז'ה המצולמת ביותר באי, ולא סתם: זהו המקום היחיד באיי האזורים שבו חיה אוכלוסיית צדפות אמייז'ואש (Ruditapes decussatus) בלגונה מלוחה טבעית. הגישה היא רק ברגל או באופניים, בירידה תלולה משרה דו טופו שאורכת כשעה-שעה וחצי. בקיץ הפאז'ה הופכת גם למוקד גלישה וגלישת בטן קטן וידידותי בזכות המים החמים יחסית והגלים הנוחים. מסעדת אוו בורז'ש היא הכתובת לצדפות טריות - חשוב להזמין מקום ולתאם את המנה יום-יומיים מראש, כי המשפחה שמפעילה אותה מכינה בדיוק לפי מספר הסועדים שאישרו.
פאז'ה דוש קוברש ופאז'ה דוש וימש
מדרום לקלדיירה דה סנטו כריסטו, שביל הליכה קצר וקל יחסית מוביל אל פאז'ה דוש קוברש, כפר קטן ורגוע סביב לגונה נוספת, מוקף בתי אבן לבנים ומגדלי אחסון מסורתיים. בקצה הדרומי של האי, פאז'ה דוש וימש מציעה חוויה שונה לגמרי: המיקרו-אקלים המוגן שם מאפשר גידול קפה - לפי המסורת המקומית, מטעי הקפה הראשונים באירופה - וכן פירות טרופיים כמו גויאבה ופסיפלורה. אפשר לטעום את הקפה המקומי ישירות בכפר, לרוב בבתים פרטיים שפתחו פינת אירוח קטנה.
גבינת סאו ז'ורז' - המוצר שנושא את שם האי
מפעל אוניקוז'ו בביירה
גבינת סאו ז'ורז' (Queijo São Jorge) היא גבינה חצי-קשה עד קשה מחלב פרה לא מפוסטר, בעלת סימון מקור מוגן (DOP) וטעם שמזכיר לישראלים לעיתים קרובות צ'דר בשל. רוב הייצור מרוכז באיגוד הקואופרטיבים אוניקוז'ו (Uniqueijo), שממוקם בכפר ביירה שליד וילאש. המפעל מציע סיורים מודרכים בימי שלישי וחמישי (מומלץ לתאם מראש גם בימים אחרים), בהם מלווים את המבקרים דרך שלבי הייצור - מחימום החלב והוספת הקרישית ועד לעיצוב הגלגלים - ומסתיימים בטעימה השוואתית בין גבינה צעירה בת כשלושה חודשים, רכה ומלוחה יותר, לגבינה מיושנת בת כשבעה חודשים ומעלה, חדה וחריפה יותר. מחיר הכניסה סמלי (מחיר מייצג לבדיקה מול הספק).
פסטיבל הגבינה
מדי אמצע ספטמבר בערך חוגגים בביירה את פסטה דו קז'ו (Festa do Queijo) - חגיגה ציבורית סביב הגבינה החדשה, עם טעימות חינם, דוכני אוכל מקומי ומוזיקה מסורתית בכיכר. מי שמתכנן ביקור בתקופה הזו כדאי שיבדוק מראש את התאריך המדויק, כי הוא משתנה מעט משנה לשנה. מלבד המפעל הגדול, יש בסאו ז'ורז' גם כמה יצרנים קטנים ומשפחתיים שמוכרים ישירות מהחווה, בעיקר לאורך הרמה המרכזית שבין וילאש לטופו. למי שרוצה חוויה מודרכת ומרוכזת יותר, קיים סיור חצי-יום ייעודי לגבינת סאו ז'ורז' שמשלב את המפעל עם עצירות בכפרים הסמוכים.
סיור בירת הגבינה של האזורים
סיור חצי-יום במפעל הגבינה של סאו ז'ורז' עם טעימות בין דרגות הבשלה שונות
בדיקת זמינות ומחיר ←סיור פנורמי בסאו ז'ורז' - 4 שעות
סיבוב פרטי קצר שמכסה נקודות תצפית, כפרים ומגדלור בקצה המערבי של האי
בדיקת זמינות ומחיר ←שבילי הליכה ותצפיות - הדרך הטובה ביותר להכיר את האי
השביל הקלאסי: סרה דו טופו אל קלדיירה דה סנטו כריסטו (PR01SJO)
זהו שביל ה-PR המוכר והמצולם ביותר באי - ירידה תלולה מהרמה ההררית ליד סרה דו טופו, דרך יער, מפלים ומדרגות אבן עתיקות, עד לפאז'ה דה קלדיירה דה סנטו כריסטו. ההליכה כרוכה בירידה משמעותית (ולכן גם בעלייה מפרכת בחזרה, אלא אם מזמינים הסעה), ומתאימה לרמת כושר בינונית ומעלה ולנעליים סגורות עם אחיזה טובה. מי שרוצה לגוון יכול להמשיך משם לפאז'ה דוש קוברש בהליכה נוספת קצרה יחסית לאורך החוף.
פיקו דה אספרנסה - הפסגה הגבוהה של האי
פיקו דה אספרנסה, בגובה 1053 מטר, היא הנקודה הגבוהה ביותר בסאו ז'ורז' ומציעה בימים בהירים תצפית פנורמית על פני כמעט כל האי ועל האיים השכנים. הפסגה מתכסה בענן ובערפל במהירות רבה, כך שכדאי לתכנן את העלייה לשעות הבוקר המוקדמות ולבדוק תחזית לפני היציאה. אזור הרכס ההררי משמש גם לחוות רוח, וזהו ציר מוצא נוסף לכמה משבילי ה-PR שיורדים לכיוון הפאז'ות הצפוניות, בהם שביל PR04SJO לעבר פאז'ה דו אוביידור.
פונטה דוש רוסאיש - המגדלור הנטוש בקצה המערבי
בקצה המערבי ביותר של האי, מגדלור פונטה דוש רוסאיש ניצב על צוק בגובה כ-200 מטר. המגדלור, שהושלם ב-1958, ננטש לאחר סדרת רעידות אדמה וגלים געשיים בשנת 1964, וכיום אפשר לראות את שרידי מבני מגורי השומרים לצד המגדלור הפעיל. נקודת התצפית ויגיה דה בלייה (Vigia da Baleia), ממש לפני המגדלור, שימשה בעבר צופי לווייתנים ומציעה כיום נוף פתוח לים ולחלק ניכר מהחוף הצפוני. למי שמעדיף חוויה מודרכת ומרוכזת של האי כולו - הפאז'ות, היער והתצפיות - קיים סיור מודרך של יום שלם שמחבר בין רוב הנקודות האלה, וגם סיור פנורמי מקוצר של ארבע שעות לזמן מוגבל יותר.
אזהרת עונת שריפות
כמו בשאר חלקי פורטוגל, קיץ יבש עלול להעלות את הסיכון לשריפות בשטחים הפתוחים והיערניים של האי. כדאי לעקוב אחר הודעות הרשויות המקומיות, לא להיכנס לשבילים שסומנו כסגורים, ולהימנע מהדלקת אש בטבע הפתוח.
איפה לישון בסאו ז'ורז'
וילאש - הבסיס הנוח ביותר
וילאש, עיר הנמל והבירה של האי, היא הבחירה המעשית ביותר לרוב המבקרים: קרובה לשדה התעופה, מציעה את המסעדות והחנויות הרבות ביותר, ומשמשת נקודת מוצא נוחה לרוב הכיוונים. בין האפשרויות המומלצות - Hotel São Jorge Garden, מלון עם בריכה, גינה ונוף לים במרחק נהיגה קצר משדה התעופה; Blue Planet São Jorge Azores, דירת נופש עם מרפסת ונוף להר פיקו שמעבר למיצר; ו-Casa da Encosta, בית נופש עם נוף פנורמי על הכפר ועל האוקיינוס.
למי שרוצה לישון בתוך פאז'ה
מי שמוכן לוותר על נוחות עירונית תמורת שקט מוחלט ונוף ישיר לים יכול לשקול לינה ממש בתוך פאז'ה דה קלדיירה דה סנטו כריסטו, למשל ב-Caldeira Guesthouse - אופציה שמתאימה בעיקר לגולשים ולחובבי טבע, כי היא מחייבת ירידה ועלייה ברגל בכל כניסה ויציאה מהפאז'ה. חדרי אירוח כפריים דומים קיימים גם בפאז'ה דוש וימש ובכמה מהכפרים הקטנים לאורך הרמה המרכזית. חיפוש רחב יותר של אפשרויות הלינה באי אפשר לבצע דרך חיפוש איזורי בבוקינג.
איפה לאכול - מקומי בלבד
וילאש
בRestaurante São Jorge אפשר למצוא מטבח אזורי פשוט ומדויק - תמנון, קלמארי, שרימפס ודג סריולה (amberjack) טרי. אופציה נוספת ופחות רשמית היא Clube Naval de Velas, מועדון ימי לשעבר שהפך למסעדת שכונה עם דגה טרייה, כולל אברוטיאה (דג לוקוס מקומי) עם בטטה מתוקה - צלחת שמייצגת היטב את המטבח הכפרי של האזורים. אלה לא מבטיחות כשרות, וכדאי לבדוק מראש שעות פעילות עונתיות.
פאז'ה דה קלדיירה דה סנטו כריסטו
מסעדת אוו בורז'ש שהוזכרה קודם היא היעד המובהק לצדפות אמייז'ואש הטריות מהלגונה, בהכנה מסורתית עם יין, שום ופלפל חריף אדום, וגם למרק דגים ביתי. חשוב לזכור שהמסעדה פועלת לפי הזמנות מראש, בעיקר מחוץ לעונת הקיץ - התקשרות או תיאום יום-יומיים לפני הביקור חוסכים אכזבה.
מתי לבקר ולמי מתאים סאו ז'ורז'
העונה הנכונה
מאי-יוני נחשבים לחודשים הטובים ביותר להליכה: מזג האוויר יציב יחסית, שבילי הפאז'ות יבשים, וההידראנגאות הכחולות והסגולות פורחות לאורך הכביש הראשי EN3 וגם בהמון נקודות אחרות באי - נוף אופייני לכל איי האזורים בעונה הזו. יולי-אוגוסט הם החודשים החמים ביותר, עם המים הכי חמים בחוף הדרומי - עונה טובה לשחייה ולגלישה בקלדיירה דה סנטו כריסטו, אבל גם הצפופה ביותר מבחינת תיירים ומחירים. הסתיו והחורף רטובים ורוחניים יותר, עם ערפל תכוף בגבהים, אך גם שקטים במיוחד למי שמחפש בדידות אמיתית.
למי זה מתאים ולמי פחות
סאו ז'ורז' מתאים למטיילים שמחפשים טבע, הליכות ושקט אמיתי, ומוכנים לוותר על חיי לילה, קניות או תשתית תיירותית מפותחת. זה פחות מתאים למי שמעדיף נופש נינוח בלי נהיגה - הכבישים ההרריים והירידות התלולות לפאז'ות דורשים ריכוז ונוחות בהגה - וכן למי שמתכנן ביקור קצר של יום אחד בלבד: המרחקים לכאורה קטנים, אבל קצב הנסיעה על כבישים מתפתלים איטי בהרבה ממה שנראה על המפה. משפחות עם ילדים קטנים ייהנו בעיקר מהבריכות הטבעיות ומהכפרים הקלים לגישה, ופחות מהשבילים התלולים ביותר.
סיור מודרך ביער ובפאז'ות
יום שלם עם מדריך מקומי בין יער סטה פונטש, נקודות תצפית ופאז'ות הצפון
בדיקת זמינות ומחיר ←| פאז'ה | המאפיין הבולט | הפעילות המומלצת |
|---|---|---|
| פאז'ה דו אוביידור | בריכת מים טבעית בין סלעי בזלת (פוסה דה סימאו דיאש) | שחייה בבריכה הטבעית |
| פאז'ה דה קלדיירה דה סנטו כריסטו | לגונה מלוחה עם צדפות אמייז'ואש אנדמיות וגלישה | צדפות טריות אצל אוו בורז'ש וגלישת בטן קטנה |
| פאז'ה דוש קוברש | לגונה שקטה מוקפת בתי אבן מסורתיים | הליכה קצרה משילוב עם קלדיירה דה סנטו כריסטו |
| פאז'ה דוש וימש | מיקרו-אקלים טרופי ומטעי קפה ותיקים | טעימת קפה מקומי אחרי הליכה מסרה דו טופו |
| פונטה דוש רוסאיש | מגדלור נטוש וצוקים דרמטיים בקצה המערבי | צפייה בשקיעה ובים מנקודת ויגיה דה בלייה |
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים
- אין טיסות ישירות מהיבשת או מישראל - חובה להחליף טיסה בסאו מיגל ולעיתים גם בטרסיירה, פיקו או פאיאל
- מעבורות בין-איים תלויות מזג אוויר וקיץ/חורף - כדאי להשאיר יום חיץ לפני טיסת המשך חשובה
- הכבישים לפאז'ות תלולים, צרים ומתפתלים - נהיגה זהירה, לא מומלץ לנהגים חסרי ניסיון בכבישי הרים
- ביקור מודרך במפעל הגבינה אוניקוז'ו מתקיים בעיקר בימי שלישי וחמישי - כדאי לתאם מראש
- תחנות הדלק באי בודדות - כדאי למלא דלק בכל הזדמנות ולא לחכות שהמכל יתרוקן
- קיץ יבש מעלה סיכון שריפות - להימנע משבילים סגורים ולשים לב להודעות הרשויות המקומיות
טעויות שכדאי להימנע מהן
- לתכנן יום אחד בלבד באי - המרחקים על כבישים הרריים איטיים בהרבה ממה שנראה על המפה
- לרדת לפאז'ה מרוחקת בלי לבדוק זמני חזרה או הסעה חלופית - חלק מהשבילים ארוכים וללא כביש מקביל
- להגיע למסעדת אוו בורז'ש בקלדיירה דה סנטו כריסטו בלי הזמנה מראש - הצדפות מוכנות רק לפי הזמנה
- להתעלם מהערפל שמתגבש מהר על פיקו דה אספרנסה ולתכנן עלייה מאוחרת ביום
- לצאת לשבילי הליכה ארוכים בלי מים, נעליים מתאימות או בדיקת תחזית מוקדמת
- להניח שיש כשרות או תפריט קבוע במסעדות הקטנות - שעות ותפריטים משתנים לפי עונה
שאלות נפוצות
כמה זמן כדאי לתכנן לסאו ז'ורז'?
לפחות שני עד שלושה ימים מלאים. הכבישים ההרריים איטיים והירידות לפאז'ות דורשות זמן הן להליכה והן לעלייה בחזרה, כך שביקור של יום אחד מספיק לכמה נקודות בודדות בלבד.
איך מגיעים לסאו ז'ורז' משאר איי האזורים?
בטיסה פנימית קצרה של SATA Azores Airlines דרך סאו מיגל, טרסיירה, פיקו או פאיאל, או במעבורת של Atlanticoline מהורטה שבפאיאל - הקו הירוק פועל כמעט כל השנה, והקו הסגול פועל בעונת הקיץ בלבד.
האם חובה רכב באי?
כמעט. התחבורה הציבורית דלילה, ורוב הפאז'ות והתצפיות מחייבות נהיגה בכביש הררי ולעיתים גם ירידה נוספת ברגל. השכרה מראש מומלצת בגלל היצע מוגבל.
מה זה בעצם פאז'ה?
רצועת קרקע שטוחה בתחתית מצוק, שנוצרה מקריסת אדמה או מזרימת לבה שהגיעה עד הים. בסאו ז'ורז' יש למעלה משבעים כאלה, חלקן מיושבות וחלקן טבע פראי.
אפשר לבקר במפעל הגבינה בלי הזמנה?
עדיף לתאם מראש, בעיקר בימים שאינם שלישי או חמישי - אלה הימים הקבועים לסיורים מודרכים במפעל אוניקוז'ו בביירה.
מתי הכי טוב לשחות או לגלוש בפאז'ה דה קלדיירה דה סנטו כריסטו?
בחודשי הקיץ, יולי-אוגוסט בערך, כשהמים בחוף הדרומי הכי חמים והגלים נוחים גם למתחילים. מחוץ לעונה זו המים קרים משמעותית והים סוער יותר.