פארקים לאומיים ושמורות טבע בפורטוגל – גרש, ריה פורמוזה, סרה דה אשטרלה וברלנגס

הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע של פורטוגל פרושים על פני כל אורך המדינה - מהרכסים הגרניטיים והמפלים של גרש (Gerês) בצפון, דרך הלגונה השטוחה והאיים המבותרים של ריה פורמוזה באלגרווה, ועד לפסגה הגבוהה ביבשת ולאי בודד מול פניש. מדובר בחמישה אזורים שונים לגמרי באופיים - הרים, לגונה, גבעות ים תיכוניות וצוקים אטלנטיים - וכל אחד מהם דורש תכנון, ציוד ועונה משלו.

בשונה ממדינות גדולות יותר, לפורטוגל יש פארק לאומי רשמי אחד בלבד. כל שאר השטחים המוגנים מסווגים כפארקים טבעיים, שמורות טבע או נופים מוגנים, אבל בפועל רמת השימור, התשתית למבקרים והעושר הטבעי בהם לא נופלים ממה שמקובל לכנות "פארק לאומי" במובן הבינלאומי של המילה. מי שמשלב בטיול הרים וים יכול למצוא כאן, במרחק נסיעה סביר, גם צפייה בדולפינים, גם סקי, גם שחייה במפלים וגם שיט בין איי לגונה.

גרש - הפארק הלאומי היחיד בפורטוגל

פארק גרש נמצא בפינה הצפון-מזרחית של פורטוגל, על הגבול עם ספרד, ומשתרע על פני כ-70 אלף הקטרים של הרים גרניטיים, יערות אלון ואגמי מים מלאכותיים ששימשו בעבר ליצור חשמל. הוא הוכרז פארק לאומי עוד באמצע המאה העשרים, במטרה לשמר נוף כפרי שכמעט ולא השתנה מאז ימי הביניים - כפרים אבן, שבילי רועים ומערכת חקלאות הרים מסורתית.

נוף, סוסי גרנו וזאבים

השטח מאופיין בבתי גרניט עתיקים, סוסי גרנו פראיים המשוטטים חופשי בין הגבעות, ואוכלוסיית זאבים איברים קטנה אך יציבה שמעולם לא נכחדה מהאזור. השילוב הזה - טבע פראי לצד יישוב אנושי מתמשך - הוא מה שהופך את גרש לייחודי גם בהשוואה לפארקים לאומיים אירופיים אחרים, ומה שמצדיק ביקור של יותר מיום אחד למי שרוצה גם לטייל וגם להכיר את הכפרים.

מסלולי הליכה ואתרים שאסור לפספס

שביל שבע האגמים ומפל הארדו

מסלול הזרטלו (Xertelo) אל שבע האגמים - בריכות טבעיות שקופות שנוצרו לאורך נהר קברייל - נחשב לאחד המסלולים הפופולריים בפארק, ומתאים לרוב רמות הכושר. מסלול קצר יותר, לולאת ה-PR3 באורך כעשרה קילומטרים, נגיש גם למי שמבסס את היום סביב הכפר וילה דו גרש עצמו. שחייה במפלים ובבריכות אפשרית בעיקר בין האביב לסתיו; מחוץ לעונה זו המים קרים משמעותית וכוח הזרימה גבוה יותר.

הכפרים ההיסטוריים סוואז'ו ולינדוסו

הכפרים סוואז'ו ולינדוסו משמרים שורות של אסמי גרניט מוגבהים (אספיגיירוש) ששימשו לאחסון תבואה מפני מכרסמים ולחות, ונחשבים לאחד המראות המצולמים ביותר בצפון פורטוגל. שילוב של ביקור בכפרים עם הליכה קצרה מתאים למי שמגיע ליום אחד בלבד. מי שמעדיף שלא לנווט בכוחות עצמו יכול לצאת ביום מאורגן מפורטו לפארק הלאומי גרש, הכולל בדרך כלל עצירות למפלים, לתצפיות ולארוחת צהריים מקומית. את מיקום הפארק והכפר המרכזי אפשר לסמן מראש במפה. למי שממשיך משם צפונה, כדאי להכיר גם את שאר אזורי הטבע והטיולים בצפון פורטוגל.

בקיץ החם והיבש כדאי לשים לב לשילוט סגירת שבילים בעקבות סכנת שריפות, ולהימנע מכניסה למסלולים חסומים גם אם הם נראים פתוחים חלקית.

ריה פורמוזה - שמורת הלגונות של האלגרווה

בניגוד לחופים הסלעיים המוכרים של האלגרווה המערבית, המרחב שבין העיר פארו לטביירה הוא מערכת לגונה שטוחה שנפרסת על פני כ-60 קילומטרים לאורך החוף - מבוך של תעלות, שרטונות חול, ביצות מלח ואיי מחסום המשנים צורה בהתאם לגאות ולשפל. שמורת הטבע ריה פורמוזה מוגנת בשל תפקידה הקריטי כאזור קינון והזנה לציפורי מים נודדות.

האיים והחופים שמאחורי החומה

האיים קולאטרה, ארמונה ודזרטה, שאליהם מגיעים אך ורק בשיט, מציעים חופי חול נקיים בהרבה מהחופים הצפופים של האלגרווה המרכזית, לצד כפרי דייגים קטנים שעדיין חיים בעיקר מדיג צדפות וסרטנים. חומות העיר העתיקה של פארו, שמשקיפות ישירות אל הלגונה, מהוות נקודת מוצא נוחה לרוב הסירות היוצאות לשיט.

ציפורים, פלמינגו וצדפות

גן חיות פרוע ללא סורגים

יותר ממאתיים מיני ציפורים תועדו בשמורה, ובראשם הפלמינגו הוורוד המגיע בעונות מסוימות בלהקות גדולות, לצד תרנגול הביצות הסגול הנדיר. חובבי ציפורים מגיעים לרוב בשעות הבוקר המוקדמות, כשהעופות פעילים ביותר והחום עדיין נסבל.

תרבות הצדפות המקומית

הלגונה מספקת חלק ניכר מהצדפות והבולנוס הנצרכים בדרום פורטוגל, וחוות הגידול שלהן נראות בבירור מסירת השיט. שיט מודרך בין תעלות ריה פורמוזה מפארו משלב לרוב עצירה על אחד האיים ותצפית ציפורים, ומתאים גם למשפחות. את פארו ואת קו החוף אפשר לאתר מראש במפה. מי שממשיך מזרחה או מערבה לאורך האלגרווה יכול להיעזר גם בסקירת החופים המומלצים באלגרווה לתכנון ההמשך.

סרה דה אשטרלה - הגג של פורטוגל היבשתית

סרה דה אשטרלה הוא הפארק הטבעי הגדול ביותר בפורטוגל, ומשתרע על כאלף קילומטרים רבועים במרכז המדינה. בליבו נמצאת טורה - הפסגה הגבוהה ביותר בפורטוגל היבשתית בגובה של כמעט 2,000 מטר, שקיבלה את שמה ממגדל אבן שהוקם עליה כדי ל"עגל" את הגובה בדיוק לרף הזה.

סקי ועמק הקרחון של הזזרה

בחודשי החורף, כשיש מספיק שלג, פועל בטורה אתר הסקי היחיד ביבשת פורטוגל - מתקן קטן יחסית עם מספר מצומצם של רכבלים ומסלולים, שמתאים בעיקר למתחילים ולמשפחות ולא מתחרה בקני מידה עם אתרי סקי אלפיניים. עמק הזזרה שמתחת לפסגה עוצב בעידן הקרח, ומציע בקיץ הליכות נוף פתוחות עם נהר איטי הזורם בתחתית העמק.

גבינת סרה דה אשטרלה

האזור ידוע גם בגבינת הצאן והכבשים המסורתית שלו, המיוצרת עדיין בשיטות מסורתיות בכפרי ההרים ונחשבת לאחת הגבינות המוערכות בפורטוגל. כפרים כמו מנטייגש וקוביליאן משמשים בסיס נוח לינה ואכילה לפני עלייה להרים, ומחירי לינה ואוכל משתנים מאוד בין העונות - מומלץ תמיד לבדוק מחיר מייצג מול הספק המקומי לפני הנסיעה.

מתי לעלות להר

בקיץ מזג האוויר בפסגה נעים בשעות היום אך מתקרר ומתחזק ברוח לפנות ערב, ולכן שכבת ביגוד נוספת חיונית גם בעונה החמה. בחורף יש לבדוק תנאי דרכים ושלג לפני נסיעה עצמאית, מכיוון שכבישי ההרים עלולים להיסגר זמנית בסופות שלג. את פסגת טורה ניתן לסמן מראש כדי לתכנן את מסלול העלייה.

ברלנגס - שמורת האי הבודד מול פניש

ארכיפלג ברלנגס הוא אוסף קטן של איים וסלעים כעשרה קילומטרים מול חוף פניש, שהוכרז שמורת ביוספרה על ידי אונסק"ו הודות לחשיבותו כאתר קינון לציפורי ים נדירות ולמערכת האקולוגית הימית הבתולית סביבו. הגישה היחידה לאי המרכזי היא בשיט מפניש הנמשך כ-45 דקות בכל כיוון, ומספר המבקרים היומי מוגבל בכוונה כדי לצמצם את הפגיעה בטבע.

המבצר, המגדלור והמחילה

על האי ניצב מבצר בן מאות שנים שהפך היום לבית הארחה יחיד, לצד מגדלור פעיל וקווי הגנה עתיקים. מחילת הים המפורסמת של האי, פוראדו גרנדה, מתגלה בשיט קטן מסביב לאי ומציעה מבט אל מים טורקיז בין דפנות סלע גבוהות. השילוב של שיט קצר, טבע פראי וגישה מוגבלת הופך את ברלנגס לאחד היעדים המבוקשים בעונת הקיץ, ולכן הזמנת כרטיס שיט מראש חיונית.

צלילה ושנורקלינג במים הצלולים

מי שמגיע עם ציוד צלילה או שנורקלינג יכול למצוא סביב האי מים צלולים במיוחד ומגוון דגים עשיר יחסית לחוף האטלנטי. שיט הלוך-חזור מפניש לארכיפלג ברלנגס הוא הדרך הפשוטה ביותר להגיע, ואת נקודת היציאה בפניש אפשר לאתר מראש במפה. בעונת הרוחות החזקות שיטי הבוקר מבוטלים לעיתים - כדאי לבדוק מזג אוויר ולשמור על גמישות בתוכנית.

ארבידה - הרכס הירוק מול הים ליד סטובל

פארק הטבע ארבידה משתרע על רצועת חוף בין העיירות סטובל וססימברה, שבה רכס גבעות מכוסה בצמחיה ים תיכונית - רוזמרין, אורנים וסחלבי בר - צונח ישירות אל מים טורקיז צלולים. השילוב הזה של הרים וים במרחק נסיעה קצר מליסבון הופך את ארבידה ליעד פופולרי ליום אחד, אך גם למי שרוצה לבלות בו יומיים שלמים.

פורטינו דה ארבידה והצלילה

המפרץ הקטן פורטינו דה ארבידה, עם אי קטן במרכזו, משמש נקודת מוצא נפוצה לשיט ולצלילה. מי שיטבל את הראש מתחת למים ימצא אצות ים (פוזידוניה) בריאות התומכות באוכלוסיית דגים עשירה, ומספר בתי צלילה מקומיים מציעים טבילות מבוא במחיר סביר.

הדולפינים של נהר סאדו

שפך נהר סאדו, הגובל בפארק מדרום, מאכלס את אחת מאוכלוסיות הדולפינים היחידות בים התיכון ובאירופה שחיה כל השנה בתוך שפך נהר ולא בים הפתוח - עשרות פרטי חוטם-בקבוק שעוקבים אחר הדייגים המקומיים כבר דורות. שיט קצר לצפייה בדולפיני נהר סאדו מסטובל יוצא לרוב מול צוקי ארבידה, עם סיכוי גבוה במיוחד לצפייה בבוקר שקט. את המפרץ אפשר לסמן מראש במפה, ולהרחיב תכנון מלא של האזור בסקירת ארבידה וסטובל. האזור ידוע גם ביין המוסקטל המתוק המיוצר בכרמים הסמוכים, פרי אקלים ים תיכוני חם וקרבה לים.

עוד שמורות טבע ופארקים מוגנים ברחבי פורטוגל

מעבר לחמשת האזורים המרכזיים, פורטוגל פרוסה על עשרות שמורות טבע קטנות יותר שכל אחת מהן מתמחה בנוף או במין מסוים, ומתאימות בעיקר למי שכבר ביקר באזורים המוכרים וזקוק להרחבה.

מונטסיניו וזאבי טרש-אוש-מונטש

פארק מונטסיניו, בפינה הצפון-מזרחית הנידחת של פורטוגל על גבול ספרד, ידוע כמקלט המשמעותי ביותר בפורטוגל לזאב האיברי, וכן לנוף בלוטים עתיקים ולכפרי אבן מבודדים שכמעט ולא השתנו במאה השנים האחרונות. הגישה אליו איטית יחסית ודורשת רכב, ולכן הוא נשאר אחד השטחים הפראיים ביותר במדינה.

אלוואו והמפלים הנסתרים

פארק אלוואו, מזרחית לוילה ריאל, מתגאה במפלי פישגאש דה ארמלו - מפלים גבוהים היורדים במדרגות סלע דרמטיות, פחות מוכרים לתייר הזר אך פופולריים מאוד בקרב מטיילים פורטוגזים בסופי שבוע.

מלקטה והחתול הפרוע האיברי

שמורת מלקטה, קרוב לגבול עם ספרד במרכז-מזרח הארץ, זוכה לתשומת לב מדעית כאתר מרכזי בתוכנית ההשבה של החתול הפרוע האיברי לטבע - חיה שהייתה על סף הכחדה מוחלטת לפני כעשור-שניים ומאוכלוסייתה כיום חלק חוזר ומתבסס בהדרגה בטבע הפראי.

מדיירה - פארק טבע באי געשי

גם באי מדיירה, מרבית השטח מוגן כפארק טבעי, ובראשו רכס הפסגות שכולל את מסלול פיקו אריירו-פיקו רויבו המפורסם, לצד רשת שבילי ההשקיה ההיסטוריים (לבדות) המשמשים כיום מסלולי הליכה נופיים.

עונות וזמן מומלץ לביקור בפארקים הטבעיים

בשל הפער הגיאוגרפי העצום בין הרי הצפון ללגונת הדרום, אין תשובה אחת ל"מתי הזמן הטוב ביותר" - התשובה תלויה באזור הספציפי ובמה שרוצים לעשות בו.

אביב וקיץ

האביב הוא העונה העשירה ביותר לפריחת בר בכל האזורים ההרריים, מהצפון ועד סרה דה אשטרלה, ומזג האוויר הנוח הופך אותו לזמן המועדף להליכות ארוכות. הקיץ הוא עונת השחייה במפלים ובבריכות הטבעיות של גרש, ועונת השיא לשיט בריה פורמוזה ובברלנגס - אך גם עונת הסיכון הגבוה ביותר לשריפות יער בכל רחבי המדינה. בתקופה זו חשוב לעקוב אחר שילוט סגירת מסלולים, להימנע מהדלקת אש בשטח פתוח ולא להיכנס לשבילים שסומנו כסגורים גם אם הם נראים פתוחים חלקית.

סתיו וחורף

הסתיו מביא צבעי עלווה עשירים בהרים ומזג אוויר נעים יותר להליכה ממושכת, בעוד שהחורף הוא העונה היחידה שבה אפשר לשלב סקי בטורה, בכפוף לכמות השלג שיורדת באותה שנה. בחופים ובלגונות הדרומיות, לעומת זאת, החורף מביא רוגע וחוסר עומס, אך גם ימים גשומים וקרים יותר משמעפים לשיט.

טיפים לתכנון: רכב, ציוד ובטיחות בשטח

רוב הפארקים הטבעיים של פורטוגל אינם משרתים היטב בתחבורה ציבורית, ולכן רכב שכור הוא כמעט תנאי הכרחי לביקור עצמאי בגרש, בסרה דה אשטרלה, במונטסיניו ובאלוואו. ריה פורמוזה וארבידה, לעומת זאת, נגישות יחסית גם בתחבורה ציבורית בשילוב שיט מקומי קצר.

שכירת רכב לטיול בין ההרים

למי שמתכנן מסלול המשלב כמה שמורות בנסיעה אחת, כדאי להשוות מחירים מראש דרך שירות כמו השוואת חברות השכרת רכב בפורטוגל, ולוודא שהרכב מתאים לכבישי הרים צרים ומתפתלים, בעיקר בגרש ובסרה דה אשטרלה.

מה לקחת לתיק

נעלי הליכה סגורות, שכבת מעיל רוח גם בקיץ, מספיק מים, קרם הגנה וכובע הם ציוד בסיסי לכל מסלול הליכה, ובחודשי הקיץ החמים כדאי לצאת לשבילים הארוכים בשעות הבוקר המוקדמות בלבד. לפני הרים הגבוהים כמו טורה כדאי לבדוק תחזית מקומית ולא כללית, מכיוון שמזג האוויר בפסגה יכול להיות שונה לגמרי מזה שבעמק.

כללי שמירה על הטבע

איסוף פרחים או צמחים, האכלת בעלי חיים פראיים והדלקת מדורות מחוץ לאזורים מיועדים אסורים ברוב השמורות ואכיפתם קפדנית. מסלולים סגורים - בדרך כלל עקב סכנת שריפה או נזק תשתיתי - נותרים סגורים גם אם נראים פתוחים, ומומלץ תמיד ללכת רק על שביל מסומן. חובבי הליכה שמחפשים אתגר נוסף מחוץ לפארקים המוכרים יכולים לשלב בדרך גם את מסלול המעברים הצפים על נהר פאיבה, אחד ממסלולי ההליכה המצולמים ביותר בפורטוגל.

מה חשוב לדעת לפני שמגיעים

• לפורטוגל פארק לאומי רשמי אחד בלבד - גרש; כל שאר השטחים המוגנים הם פארקים טבעיים או שמורות טבע, ברמת שימור ותשתית דומה מאוד.
• הכניסה לרוב השמורות חינם; עלות נוצרת בעיקר משיט, טיולי ג'יפ, רכבל או חניה מוסדרת.
• עונת שריפות היערות בפורטוגל מרוכזת בעיקר בחודשי הקיץ החמים והיבשים - יש לעקוב אחר שילוט סגירת מסלולים ולא להיכנס לשבילים חסומים.
• באי ברלנגה יש הגבלה על מספר המבקרים היומי, ולכן מומלץ להזמין את השיט מראש בעונת השיא.
• סרה דה אשטרלה מפעילה את אתר הסקי היחיד ביבשת פורטוגל, אך עונת השלג קצרה ותלויה מאוד במזג האוויר של אותה שנה.
• שפך נהר סאדו בארבידה הוא אחד המקומות הבודדים באירופה עם אוכלוסיית דולפינים ילידית וקבועה בתוך שפך נהר.

טעויות שכדאי להימנע מהן

• לתכנן ביקור בגרש ביום אחד בלי רכב - המרחקים בין הכפרים והמפלים גדולים והתחבורה הציבורית בתוך הפארק מוגבלת מאוד.
• להגיע לברלנגס בשיא הקיץ בלי כרטיס שיט מוזמן מראש ולגלות שהמכסה היומית התמלאה.
• לצפות לחוף ים פתוח בריה פורמוזה - זו בעיקר לגונה שטוחה ואיים חוליים, לא חוף גלים קלאסי.
• לצאת למסלול לא מסומן בעונת שריפות או תחת התראת מזג אוויר קיצוני.
• לוותר על מעיל רוח בטיול לסרה דה אשטרלה גם בקיץ - בגובה כזה הטמפרטורה יורדת במהירות עם רוח.
• להניח שכל השמורות פתוחות ונגישות באותה מידה בכל השנה - חלק מהמסלולים והשירותים מצטמצמים מחוץ לעונת הקיץ.

שאלות נפוצות

כמה פארקים לאומיים יש בפורטוגל?

פארק לאומי רשמי אחד בלבד - גרש בצפון המדינה. לצידו יש כתריסר פארקים טבעיים ושמורות טבע נוספות הפרושות מהגבול הצפוני ועד לאלגרווה, ברמת שימור ותשתית דומה מאוד.

מתי הזמן הטוב ביותר לבקר בגרש?

אביב ותחילת הסתיו נעימים להליכה ומוצפים בפריחה או בצבעי עלווה, ואילו הקיץ הוא העונה לשחייה במפלים ובבריכות הטבעיות - אך גם עונת השיא לשריפות, ולכן כדאי לעקוב אחר התראות ושילוט מקומי.

איך מגיעים לאי ברלנגה וכמה זמן נשארים שם?

אך ורק בשיט מפניש, שנמשך כ-45 דקות בכל כיוון. רוב המבקרים מתכננים סיבוב יום שלם, ומיעוטם לן בבית ההארחה היחיד שבאי, בשל המכסה היומית המוגבלת של מבקרים.

אפשר לשלב סקי בפורטוגל בטיול חורף?

כן - סרה דה אשטרלה מפעילה את אתר הסקי היחיד ביבשת פורטוגל בעונה קצרה בחודשי החורף, בכפוף לכמות השלג באותה שנה. כדאי לבדוק תחזית שלג ותנאי דרכים לפני נסיעה להר.

איפה רואים דולפינים בטבע בפורטוגל?

שפך נהר סאדו, לצד ארבידה מדרום ללשבון, מאכלס עדר קבוע של דולפיני חוטם-בקבוק - אחד המעטים באירופה שחי כל השנה בתוך שפך נהר ולא בים הפתוח.

האם צריך רכב כדי לטייל בפארקים הטבעיים של פורטוגל?

ברוב המקרים כן, במיוחד בגרש, בסרה דה אשטרלה ובמונטסיניו, שבהם התחבורה הציבורית דלילה והמרחקים בין האתרים גדולים. ריה פורמוזה וארבידה נגישות יותר בתחבורה ציבורית בשילוב שיט מקומי.